פרוטלוס (סטרונציום)

סטרונציום (פרוטלוס) : פריצת דרך לטיפול באוסטאופורוזיס

במאה הקודמת נעשה ניסוי מעניין במרכז הרפואי מאיו קליניק שהכתיר את מלחי הסטרונציום בעיקר את הסטרונציום רנלט (פרוטלוס) כ"כדור הקסם לבעיות אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס". מלחי סטרונציום ניתנו לקבוצות חולים באוסטאופורוזיס במינון של 1.7 גרם ליום במשך שלוש שנים. התוצאות היו מדהימות: 84% הראו שיפור דרמטי של 78% בצפיפות העצם.

איך פרוטלוס מעלה את צפיפות העצם?

סטרונציום מעקב את ספיגת העצם בגוף ומגביר את ייצורה כיוון שמבחינה כימית הוא דומה לסידן ומשמש כמינרל שמשלים את החורים בעצם כאשר הסידן נמצא בחסר, או לא נספג מספיק. סטרונציום הוכח כמעלה צפיפות עצם גם בשיניים ולכן הוא מונע עששת ונמצא בחלק ממשחות השיניים.

כמה סטרונציום (פרוטלוס) יש לקחת כדי להביס את האוסטאופורוזיס?

בניסוי הנ"ל, הכמויות של 1.7 ליום היו ממש גבוהות. היום נהוג לקחת אותו בקפסולות שמכילות 680 מיליגרם ליום כאשר ההוראה היא לעולם לא לקחת אותו יחד עם תוסף סידן, אלא לפחות במרחק של שעתיים מנטילת סידן.

האם לסטרונציום (פרוטלוס) יש תופעות לוואי?

סטרונציום מחליף בטיפול את התרופות המסורתיות (ביפוספונטים כמו אקטונל פוסאלן, זומרה ארדיה, מקסיבון ועוד ) לטיפול באוסטאופורוזיס. התרופות הללו ידועות כבעלות תופעות לוואי כבדות ועל פי מחקר עדכני הן אף גורמות לשברים בעצמות. מלחי הסטרונציום: סטרונציום רנלט, סטרונציום בי קרבונט, סטרונציום ציטראט או סטרונציום לקטט מייצרים תופעות לוואי של עצבנות בקיבה ושלשולים רק כאשר הם נלקחים במינונים מאוד גבוהים וכאשר הם נלקחים במשך שנים ארוכות ברציפות. בתנאים כאלה הם מעלים את הסיכון להיווצרות קרישי דם ולבעיות במערכת העצבים ולכן אסורים על חולי כליות או אנשים שזקוקים לדילול הדם (אנשים שנוטלים קומדין או אספירין).

אילו מזונות מכילים סטרונציום באופן טבעי?

סטרונציום הוא מינרל קורט שנמצא במים ובאדמה. בכמויות גדולות יחסית הוא נמצא במזון ים ובכמויות קטנות יותר תמצאו אותו בחיטה מלאה, בחלב, בשר, ירקות שורש, כמו גם בחסה, בצל, כרוב, תרד, כרוב קייל, ותבלינים. במינונים נמוכים יותר הוא נמצא בקטניות כמו שעועית ואפונה.