רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים (ניתוחי קיצור קיבה)

רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים (ניתוחי קיצור קיבה)

ניתוחי קיצור קיבה הפכו להיות מאד פופולריים כטיפול להשמנת יתר. בתקשורת ניתוחים אלו מתוקשרים באופן מוגזם עם תמונות של לפני ואחרי (אחרי שהמטופל עובר בנוסף לניתוח הבריאטרי גם ניתוחים קוסמטיים של מתיחות עור מדולדל). לא הרבה מודעים לצד הפחות מואר של הטיפול הרפואי הזה שנרשם לאנשים מאד שמנים (וכן לעיתים כטיפול לחולי סוכרת): פוטנציאל לסיבוכים כמו פרפורציות במעי, הדבקויות מעיים, חסימות מעיים כאבי בטן ותסמונת מעי רגיש. נתקלתי בניתוח בריראטרי שנגמר רע מאד: איש כבת 30 שנכנסה לניתוח רשלני של קיצור קיבה גילתה כי המעי שלה נוקב בטעות ולאחר יומיים נפטרה. הבעיה היא שמצבים מסוכנים כאלו מתגלים רק לאחר יום יומיים מיום הניתוח לקיצור הקיבה, וסיבוך כזה עלול להתרחש כיון שיש רופאים שלא תמיד עושים כהלכה את כל הבדיקות הנדרשות או פוגעים בטעות באיברי מטרה חיוניים. אני אומרת תמיד לאנשים ששוקלים לעשות ניתוח קיצור קיבה לחשוב פעמיים ולא להיות קלים מדי על ההדק. אם כבר מחליטים לעבור ניתוח קיצור קיבה וחשים לא טוב לאחר יומיים – ההמלצה היא מייד להגיע לחדר מיון כדי לא להסתכן בנכות או בשלל בעיות רפואיות לא צפויות.

רשלנות רפואית: מה את אוהבת במקצוע?

אני חשה זכות אדירה לייצג אנשים סובלים ואומללים שנפגעו ממחדלי רשלנות רפואית. המפגש הבלתי אמצעי הזה עם אנשים אלו והיכולת לדאוג להם כך שבעתיד לפחות הם יחיו ברווחה מעניקה לי תחושת סיפוק שאין דומה לה. אני גם חשה גאוות יחידה על כך שמשרדנו רשם לעצמו תקדימים בפסיקות של תיקי רשלנות רפואית , תקדימים שיישארו למשך שנים ארוכות ויטביעו חותם גם לדורות הבאים. מעבר לכך אני חשה שבעשייה המקצועית שלנו אנו משרתים גם את מערכת הבריאות הישראלית ומטייבים אותה- שכן לא פעם אחרי מקרים קיצוניים של רשלנות רפואית אנו תובעים ממשרד הבריאות להקים ועדת חקירה שתיכנס לעובי הקורה של המקרה המצער, תלמד אותו, תסיק מסקנות לגבי העתיד ותקנה לממסד הרפואי נהלים שיימנעו חזרה של טעויות רפואיות

מלה לממסד: מה את ממליצה לרופאים הנתבעים או לממסד הרפואי?

מודה ועוזב ירוחם. למעשה הדבר הראשון שאני אומרת לרופאים שנפלו ברשלנות רפואית הוא: "אימרו את האמת" אימרו בפשטות "סליחה טעינו". למה? כיון שמהיכרותי ארוכת השנים עם התחום – יהיו נפגעים שלא יגישו תביעה כאשר הרופא מודה ומתנצל בכנות (במיוחד במקרים של נזק זניח יחסית שלא מגיע לסכומי פיצויים גבוהים). לעומת זאת כאשר הנפגעים מרגישים שהרופאים מרמים / מטייחים או מורחים אותם – הם ירוצו לתבוע תביעת רשלנות – גם כך האמוציות מאד חזקות בתנאים של רשלנות רפואית ונזקי גוף. כאשר הממסד הרפואי בנוסף מעז פנים ומספר סיפורים מטייחים, הרי שיש בכך כדי להוסיף חטא על פשע ולתמרץ את הנפגעים להילחם בכל הכח.

מלה לנפגעים מרשלנות רפואית: מהי ההמלצה המקצועית שלך?

הטיפ הראשון שלי לנפגעים הוא לאסוף תיעוד מהתיק הרפואי בעודם בבית החולים. ממש לצלם כל מסמך בתיק הסיעודי והאישפוזי ולעשות כך ממש בסמוך למעשה הרשלנות. בנוסף מומלץ לדרוש פגישה עם ראש המחלקה בבית החולים ולבקש ממנו לתת הסבר: מה קרה? למה קרה ואיך קרה. זוהי זכותם וזוהי חובתו להיפגש ולהסביר. מאד חשוב לשמוע את גירסת בית החולים ולרשום אותה בזמן אמת ובסמוך לאירוע הרשלניח. למה? כיון שבכל בית חולים יש מחלקת ניהול סיכונים וככל שהזמן חולף הטיפול בנושא הרשלנות יעבור למחלקה זו. ואז ? הטיפול שנפגע יקבל כבר עלול להיות טיפול מוטה. טיפול שמבוסס על תשובות משפטיות ומוכוון כבר לפי קו ההגנה שהם ינקטו בו בבית הדין. אני גם אומרת לנפגעי רשלנות רפואית לחפש עורך דין שמייצג אך ורק תובעים (לא עורך דין שמייצג גם נתבעים) ולחפש עורך דין שיש להם כימיה טובה איתו. כימיה בינאישית טובה חשובה תמיד עם כל איש מקצוע שאתם בוחרים אבל בתיקים של רשלנות רפואית שמאופיניים ממילא ברגשות טעונים ומצריכים יכולת הכלה גדולה של איש המקצוע – הכימיה הזו עם עורך הדין שמייצג אתכם - נחוצה שבעתיים

מוטו מקצועי שלי

לייצג אך ורק תובעים. אלו שנפגעו מהרשלנות הרפואית. לעולם לא נייצג חברות ביטוח, את המדינה, את קופות חולים או בתי חולים. האג'נדה המקצועית שלי היא כי שלא ניתן לייצג גם תובעים וגם נתבעים מבלי להגיע למצב נקי של היעדר ניגוד אינטרסים וזאת כיון שיש טענות משותפות בכל תיקי הנתבעים.

נתוני קשר: ענת גינזבורג עורכת דין לנזקי גוף ורשלנות רפואית: 03-6958860