ריפוי באמנות

כדי להבין מחוויה אישית מהי תרפיה באמנות, אומרת הציירת עידית כהן אתם מוזמנים לבקר בתערוכה המציגה מגוון של יצירות אמנות מרפאות ראו כאן:

בקרו עכשיו כאן באתר האמנית עידית כהן

למה תרפיה באמנות כל כך אפקטיבית?

כהן: כיון שחרדה וכל המניפסטציות האחרות שלה כמו מתח נפשי, עצירות, מחשבות אובססיביות או עצירות כרונית נגרמת ע"י החזקה, היצמדות, אחיזה והיאחזות. לעומת זאת פעולות שמ"מוציאות" אנרגיה תקועה (פעולות כמו בכי, צחוק, התעמלות, הזעה וכן - גםן נתינה נדיבה לזולת) הן האנטידוט הכי יעיל לחרדה יותר מפרוזק, יותר מפסיכולוג ויותר מכל שיטה טיפולית אחרת. כך לפחות אני סבורה ומההתנסות שלי עם אנשים וילדים שאותם ליוויתי ע"י ריפוי באמצעות ציור חופשי - הרגיעה אחרי השיעורים היתה גבוהה ואיתה גם באות רמות גבוהות של שמחה ועליצות. פשוט מאד כיון שאדם חרד לא יכול להיות מאושר בו זמנית. גם טיך נט האן אומר את זה באופן מפורש: גם אם יש בך קורטוב של פחד לא תוכל להיות מאושר לא משנה כמה טובת הן נסיבות חייך.

איך הגעת אל התחום של ריפוי בעזרת ביטוי באמנות?

הבנתי את העוצמה של ריפוי באמנות כשהייתי עוד תלמידה בתיכון. השתתפתי אז בשיעורי ביטוי באמנות אליהם נבחרו מספר ילדים שזוהו כרגישים במיוחד (ואני בתוכם). תמיד אחרי כל שיעור הרגשתי סוג של רווחה פנימית עמוקה (עד היום אני מודה למורה שלנו שהעניקה לי את השיעורים הללו במסגרת הלימודים הרגילה). בשונה משיעורי ציור רגילים שבהם לומדים טכניקות וטקטיקות הדגש היה מונח על ביטוי חופשי לנפש. המשמעות היתה שיכולתי לצייר על כסאות, לבנות כסאות לצייר עצים מעופפים שהופכים לעננים - כל שחשקה נפשי. באמת יכולתי באותה מסגרת לתת לאונה הימנית, האונה של היצירתיות והדמיון "להתפרע" ולבטא את עצמה באופן חופשי ללא שיפוטיות של הסביבה.

למה אמנות עוזרת לנו להרפות?

בין השאר כיון שאנו חיים היום בתרבות מערבית שמקדשת יתר על המדה את המיומנויות של האונה השמאלית, הלוחצת, הדחוסה, האנאליטית- זו אגב שגם אחראית על יצירת מחשבות לוגיות ותרחישי what if שמובילים לחרדתיות. למעשה מגיל מאד צעיר מתכנתים את המח שלנו לדאוג מפני העתיד, לפחד מ"ממה יהיה אם". לראיית הנולד יש אמנם מקום בהתפתחות האבולוציונית של האדם אבל אני מכירה לא מעט אנשים מלומדים אנאליטיים משכילים - שהדאגנות הזו לעתיד עברה את גבול הטעם הטוב ויצרה אצלם רמות חרדה גבוהות. איכותל החיים שלהם - למותר לציין- נפגעה משמעותית והם למעשה מדכאים את האונה הימנית או מתעלים את הדמיון שטמון בה למקומות של תרחישים שליליים.

איך את עובדת עם ילדים שרוצים לבטא את עצמם דרך ציור ויצירה?

דרך העבודה היא הוליסטית. אני מלמדת אותם קודם כל להרפות את שרירי הגוף כדי לאפשר ליד המיירת לנוע באופן חופשי, יש מתוך הלב והבטן ולא מתוך הראש. אני ממש מאמינה כי עבודה מתוך השכל לא תשיג את אותה תוצאה של נביעה והתבטאות חופשיים. פיתחתי טכניקה שמשלבת הרפיה יחד עם ביטוי באמנות והתוצאות האמנותיות שיוצאות מהמקום הזה אכן מגיעות מהמעמקים. תובנות מהתודעה של המעמקים. אנחנו לא מנתחים יותר מדי את התוצאות ואת יצירות האמנות אבל הילד מרגיש אחרי שעה של עבודה איתי הרבה יותר רגוע נינוח ומשוחרר וזה כמובן משליך מאוחר יותר על התנהלותו בהמשך. במסגרת השעה שלי הוא מקבל לגיטימציה מלאה לביטוי החופשי היצירתי שלו וחוויה זו ממשיכה איתו הלאה אל כל הרבדים של החיים ולדעתי זה משהו שהוא יישא אותו לכל החיים. טיפול של ביטוי באמנות מייצר ביטחון עצמי ואמונה עצמית אצל ילדים- וזה הדבר הכי הכי חשוב- יותר מציונים, השכלה, כישורים ספורטיביים וכו. כשיש לילד ביטחון עצמי וקבלה עצמית מלאה - הכל אפשרי, הכל פתוח בפניו ושום דבר לא יעצור אותו.

הקדמה מדברי האמנית על התערוכה נביעה חופשית

אמנות היא חופש, הוא אומנות. היא מים, אין לה מדיום והיא המדיומים כולם. היא חלון פתוח בלי סוגר, ברוחות ירושלים בלילות, בחום יולי אוגוסט של אילת.

היא טיפות המים המתוקות השוטפות גרון ניחר, היא קו 19 עמוס וגואל מתחנה מזלעפת מרביצת מטרים, היא חצי מבט חטוף ואסור בינם, היא ענף מרדני בברוש מאורך-להבה, היא שפם של חתול, לקיקותיו. היא חתול מתלטף, עד שנמאס לו, ושורט! ועוזב.

אמנות היא לא: יד קפוצה, ידיים משולבות, עיניים מתעייפות על טקסט גמלוני צפוף, גיבנת מחשב, דיבורי סרק ומילים רבות.

סופה של מנהרת האמנות אור שמש, ושל מה שאינו אומנות: פלוריסנטים קרים ומנוכרים.

אמנות טובה שוברת, מנתצת ומפרידה בין היאחזויות שקר לנאחזים, וכל ההיאחזויות שקר הם.

אמנות טובה היא זו המתנפצת לרגליו של חוק, בגמישות מופלאה ובאסתטיות רטובה . בגמישות מופלאה מים לעולם לא נשברים ומסתלקים בשובל טיפות כמו דבשות של גמלים... הם כלב השמירה במדבר הניכור היבש. השמש רטובה, והלב הוא רטוב, וגם הגשם.

אמנות-מים. בסיס כל מה שחי - מים. אלו, המורדים בחוק הפיזיקלי הבסיסי של התכווצות נוזלים בקור, ודווקא מתרחבים! היא טיפה ועוד טיפה שיחדיו שוברים סכרים בשטף הרס משחרר.

אמנות לא יכולה לחקות את הטבע. לא ניתן לחקות את הטבע (כמו תנועות נאו קלאסיקה או ריאליזם), בהיותנו חלק ממנו. זה כמו שננסה להתחפש לבני אדם, ובכך רק נתרחק מטבענו האמיתי.

אמנות היא החיים, והחיים אומנות. כמו שיש לחיות, כמו מים, כך לעשות אומנות. בזרימה, בקדושה ובתשומת לב טובה ורטובה. יש ליצור בכיף, בהנאה, ובשקט פנימי, היוצר הוא מטרת היצירה. היצירה הסופית הויזואלית נטולת משמעות מהותית, היא כמו הספד החיים. מיועדת לשומעיה, ואומרת שהדרך, היא המטרה.

מיסגור התמונות לא מפנה כבוד לשום בורגני מעונב, כי אם חוגג את תהליך החופש והיצירה גרידא.

המעיין חם ומרפא, טיבלו בו!

בקרו עכשיו כאן באתר האמנית עידית כהן.