חרדות ופחדים גורמים לאנשים מסוימים לשיתוק. הם קופאים על מקומם – עוצרים ולא יכולים לוז קדימה לעבר הגשמת חלומותיהם. באופן פרדוקסלי- המנגנון הזה של דאגה מתמדת – מקורו במשהו חיובי ביותר ששמר על הישרדותנו כאדם קדמון בסוואנות של אפריקה– הבעיה היא שמעולם לא לימדו אותנו בבית הספר להשתמש במנגנון הזה "חשיבה דאגנית" באופן אפקטיבי. לטובתנו. איך ניתן בכלים טבעיים של דמיון להפוך גורם משתק כמו דאגנות כרונית – למנוע של צמיחה רוחנית והגשמה אישית?