מהי שיטת פאולה וכיצד היא מטפלת בבעיות רפואיות כמו בריחת שתן וחרדה?

הפיהוק כשחרור

יצירת תנאי שקט חיצוניים ופנימיים למעשה עקרון מרכזי בשיטת פאולה, ודומה שהריכוז בתרגיל המונוטוני וההקשבה האינטימית הזו לגוף במשך כחצי שעה [עם יד על הלב מתי הייתם לאחרונה בהקשבה טוטאלית ומתמסרת לחלוטין לגוף בלבד?] היא רכיב מהותי בשיטה שנקראת על שם פאולה גרבורג ועוסקת בהתעמלות השרירים הטבעתיים [למשל כמו שרירי העיניים, הסוגרים והשרירים מסביב לפה]. דומה שגם אנשים שהתמחו עשרות שנים בהוראת השיטה ובתרגולה עדיין לא מבינים עד הסוף את המנגנונים המורכבים והמופלאים שהיא מפעילה בתוך הגוף. המיסתורין שאני מצאתי בה הוא כאמור כיצד תרגול מינורי בלתי מורגש כמעט של שריר טבעתי במשך זמן קצוב ומוגבל מייצר כזו תחושת רגיעה נפשית.

שיטת פאולה נוסדה בישראל

על אף ההילה הבינלאומית שמלווה את השם לא רבים יודעים שהשיטה נוסדה כאן ממש בישראל.
" פאולה גרבורג", מספרת נבו, " הייתה רקדנית בשנות השלושים של המאה העשרים כאשר אז החלה לסבול מכאבים שונים שהפריעו לתפקודה. הרופאים אבחנו את בעייתה כמחלה ניוונית וניבאו לה חיים בכיסא גלגלים. אבחונים אלו הובילו את פאולה לחפש מזור בכוחותיה האישיים, לחקור את גופה ולנסות למצוא בתוכו את הפתרון. היא נעזרה בתרגילים שלמדה בשיעורי זמרה בעודה נערה בגרמניה וגילתה בין השאר כי עמידה על קצות האצבעות משנה את יציבתה ואת כאבי הגב. זה היה אחד השלבים הראשונים בתהליך הגילוי של השיטה, בהמשך כאשר מצבה השתפר החלה לעבוד לצידו של ד"ר פולוורמאכר, אורטופד ידוע בת"א דאז, שצפה בדרך עבודתה עם חוליו. בשלב זה התרכז פיתוח השיטה בתחומי השלד והגב."

איך פועל המנגנון הביולוגי-פיסיולוגי של שיטת פאולה?

נבו: השיטה מבוססת על נטייתו הטבעית של הגוף לריפוי עצמי ע"י תגובת שרשרת המתרחשת בין שרירים טבעתיים כמו: עיניים, עפעפיים, נחיריים, שפתיים, סוגרים ועוד להמשיך את פעולת ההתכוצות כאשר זו החלה במקום אחד באופן מונוטוני. ההסבר לנטייה זו מצוי במבוא לספרה של פאולה שבו מסביר ד"ר יוחנן גולדהמר, מנהל המחלקה הנוירולוגית בתל השומר כי "היא עושה שימוש בעיקרון פיזיולוגי ידוע, שפעולת שריר מסויים עשוייה להשפיע על פעולה שריר אחר, אפילו מרוחק ממנו."
אותה תופעה זכתה להילמד במסגרת חקר מקרה בהנחייתה של גב. שלומית יום טוב מורה לשיטת פאולה ובשיתופם של כלי מדידה שונים. המעקב הראה כי התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות הדומות לתנועת מטוטלת וכך מתחילות תגובות נוספות במקומות שלא כוונה אליהם תנועה מודעת. מרכיב אחר ולא מוסבר בהשפעתה של השיטה קשור לשינויים החלים במיקומם של אברים בלתי רצונים כמו שריר הרחם. מעקב גניקולוגי יכול למשל להצביע על הרמת רחם או שלפוחית שצנחו. גם יכולת ההתכוצות של שלפוחית השתן ומערכת העיכול משתנה בעקבות טיפולים בשיטת פאולה.

איך מתבצעת העבודה בשיטת פאולה?

בשונה מטיפולים אחרים בהם המטופל פסיבי ומפקיד את גופו לידי המטפל , הרי שבשיטת פאולה ברוב המקרים תפקיד ה"מורה" להציע לתלמיד תרגילים ולצפות בדרך ביצועם ובתגובות נוספות של הגוף לדרך הביצוע. חלק ממהות השיטה הוא "הפעלה מרחוק" בהנחה שהשריר שנחלש ירפא את עצמו טוב יותר מתוך תגובה ספונטנית של הגוף. המורה בוחר את התרגילים הן מתוך צפייה בתלמיד והן מתוך הראיון שבו קיבל מידע על מכלול בעיותיו. לא פעם המקום הפגוע מושך אליו את התגובות לתרגיל ויהיה התרגיל המוצע אשר יהיה. מנקודת המבט של המורים ומאחר שהשיטה מכוונת לפעילות עצמית ועצמאית לאחר שהתלמיד למד את דרך העבודה המתאימה לו – הרי ששיטת שיטת פאולה היא בבחינת אורח חיים הווה אומר אמצעי לתחזוקה נכונה כשמדובר בבעיות כרוניות , או כדרך לתנועה חופשית. הבעיה היא שמנקודת המבט של הפונים לשיעורים בשיטת פאולה רבים יעדיפו להתמקד בפתרון הבעיה המציקה להם וכשזו נפתרת הם מתקשים בכוחות עצמם להמשיך בתחזוקה הקבועה המתבקשת. זו הסיבה שלמרות הנחייתה של פאולה בעבר להתמקד בעבודה יחידנית החלו מורים רבים לאחרונה להציע פעילויות בקבוצות קטנות. בנוסף התפתחה במסגרת השיטה עבודה המוגדרת כ"מגע בהשראת פאולה" המיועדת לתינוקות, קשישים או ילדים עם נכויות וקשיים התפתחותיים. כאן הכוונה לעודד תנועות כיווציות עצמיות בעקבות המגע ובשונה מטיפולי מגע אחרים לחכות לתגובות הגוף בין מגע למגע.

מהו משך הטיפול בשיטת פאולה? אחרי כמה טיפולים כבר מבחינים בתוצאות?

מקובל היה עם תהליך ייסודה של השיטה שכל שיעור יימשך כשעה, ושאין לצפות לתוצאות בפחות משניים עשר שבועות. גם עקרונות אלו עברו תהליכי שינוי עם כניסת קופות החולים לעולם הרפואה המשלימה. יש מקומות המסתפקים בחצי שעה של טיפול ולא מאפשרים יותר משמונה טיפולים ויש כאלו שמקפידים על הכללים המקוריים.

האם יש התוויות נגד לטיפול באמצעות שיטת פאולה?

למרות שנשים בהריון זקוקות לשיטת פאולה בכל שלבי ההריון מומלץ לעבוד עם נשים שלא תרגלו פאולה לפני כן רק לאחר סיומו של החודש השלישי. כמו כן לא מומלץ לעבוד עם נשים שהריונן מוגדר כהריון בסיכון. מחודש שביעי ניתן ומומלץ להכין ללידה על פי שיטת פאולה. מובן שבמכלול התרגילים המוצעים לשיטה יש כאלו שאסור לנסות עם חולי אסטמה, עם ארטריטיס, למרות שהתרגילים הספציפים המיועדים להם יכולים להועיל ולשפר את איכות חייהם עד מאוד.

ניסים רפואיים של ממש בטיפול בשיטת פאולה?

שני מחקרים שפורסמו לאחרונה על שיטת פאולה אחד בתחום בריחת שתן במאמץ ואחד בתחום וגיניסמוס הראו על הצלחה שיטתית וכמותית ניכרת של השיטה בעבודה עם אנשים בריאים. ברמת הסיפורים אישיים שאני חוויתי כמטפלת אפשר למנות כמה כאלו: רבים, אחד הייחודיים הוא סיפור עבודה עם ילד שסבל מבריחות קלות של צואה עד גיל שבע ומהרטבת לילה ושתי התופעות נפתרו כליל תוך מספר חודשים מועט. סיפורי הצלחה אחרים הם הערכות רופאים שהכרחי להגיע לניתוח עקב פריצת דיסק וביטולו לחלוטין של הצורך בניתוח בעקבות שיעורי פאולה ותחזוקה מתמשכת ועצמאית של הגב.

מה מדווחים מטופלים שעוברים את שיטת פאולה ?

תופעות החוזרות אצל אנשים רבים כהבט חוויתי היא היכולת להרגע. השיעור מכניס את האדם לרמת רגיעה גבוהה מצבי שקט וריכוז ובעקבות תרגול והתמדה אדם ידע להכניס את עצמו למצבים כאלו כשיידרש. החוויות בשיעור עצמו הן כפי שתיארת – לפעמים דמעות והרבה פיהוקים [שמדביקים גם אותי כמטפלת] . יש היום מי שרואה בפיהוק ביטוי לרגיעה שחרור ולפורקן.

מדוע שיטת פאולה לא מוכרת מספיק לציבור בישראל?

איך קורה ששיטה כל כך מעניינת ואפקטיבית כמעט ואינה מוכרת לציבור הרחב? האם זה קשור למנגנון המסתורי משהו שבו היא פועלת?

- ייתכן אבל כדאי לזכור שמייסדי השיטה לא האמינו מאז ומעולם בפרסום כשלעצמו כדרך עבודה, דבר שהשפיע זמן רב גם על ממשיכיהם. העבודה המוחית והריכוזית שהתלמיד נדרש לה והדרישה לאקטיביות אינה מתאימה לכולם. חלק מהתרגילים הם מונוטוניים והדבר מעורר הרגשת שעמום, תסכול וחוסר הבנה. הרגלים מטיפולים קודמים שבהם המטופל פסיבי יחסית משפיע על ציפיות המטופלים. משום מה מי שהתנסה בטיפול גופני ממושך בתחום אחר נוטה יותר להתמיד ובמיוחד אנשים שעברו טיפולים רגשיים עמוקים. גם השקט שהשיטה מזמנת מתאים לחלק מהתלמידים אך לעתים קשה ונתפס כמאיים אצל אחרים. למרות הכלים לעצמאות בטיפול שהשיטה מקנה ללומדיה לא כולם שמחים להיות עם עצמם. עוד משהו שמשפיע לדעתי על חוסר הפומביות היחסי של השיטה הוא כי תלמידים שחוו שיפור לא תמיד רואים את הרלוונטיות שבהמשך המפגשים עם מורה כאשר ניתן לבצע את התרגילים בכוחות עצמם . כך נוצר מצב אבסורדי שבו האדם שחווה שיפור אינו ממשיך ומתקדם בו ולעתים אף נסוג. וישנו גם ההיבט הרגשי נפשי: עצם העיסוק בפתחי הגוף [שם מצויים השרירים הטבעתיים] קשור במרכיבים רגשיים שונים כמו חינוך להתעלמות מהסוגרים בציבור וקושי עקב כך לחשוב או לדבר על המקום עם אדם זר, אפילו אם מדובר בנוכחות מורה בלבד. לא פעם פתחי הגוף כולל עיניים, פה ועוד נתפסים כגבולות הקיום וכדרך שמירה על הגבולות הפסיכולוגיים.