אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
למרות שמדובר בהפרעה נפשית קשה שב20% מהמקרים מסתיימת בהתאבדות (בהתקפים של השפל והדיכאון העמוק) – זוהי מחלה שמאפיינת הרבה פעמים גאונית ואנשים יצירתיים במיוחד: משוררים, שחקנים, ציירים וכיוצא בהללו. הסיבה לכך היא שהמח של אמנים עובד קצת אחרת- הרבה יותר מהר וכיון שכך הוא צורך הרבה יותר ליתיום מן האדם הממוצע. התוצאה היא נוצר אצלו במח מחסור יחסית בליתיום – מינרל שמייצב את מצבי הרוח – ולכן היעדרו של המינרל הזה מייצר את ה'פיקים' בין מצב רוח מרומם במיוחד (התקף המאניה) וצלילה לעבר דיכאון עמוק (הקצה השני של ההפרעה הביפולרית). על חולי המחלה לגרסאותיה נמנים: וינסנט ואן גוך, אדגר אלן פו, וירג'יניה וולף, קורט קוביין סולן "נירוונה", יוהן וולפגנג גתה, מנהיגים ומדינאים רבים כגון נפוליאון בונפרטה, וינסטון צ'רצ'יל, אלכסנדר הגדול, אברהם לינקולן, מנחם בגין.
מאניה היא ההיפך הגמור מדיכאון- זהו מצב רוח אופורי באופן קיצוני שבו הלוקה בהפרעה הדו קוטבית מרגיש שהוא מרחף, מאושר ברמות קיצוניות, חי בעולם של ניצוצות, מרגיש לעיתים שהוא שליח האל בעל כוחות מיוחדים, מדבר עם מלאכים. קצב העשייה שלו מהיר, הוא יצירתי בצורה פראית וכולם נראים לו איטיים ומשעממים. חיי היומיום נראים לו תפלים והוא מרחם עלינו, האנשים ה"נורמליים" שאנחנו שקועים עמוק במרוץ העכברים המטופש, כאשר הוא מרחף ומשייט בעולמות מרגשים. הבעיה היא שברמות הקיצוניות הללו של האופוריה, השיפוט של האנשים המאניים הופך להיות לקוי. הם למשל:
כאשר האש הזאת נגמרת הם צוללים באופן חד עמוק עמוק למטה. לדיכאון נוראי שבו הם יכולים 3 שבועות לשכב במיטה בלי כח לעשות כלום- הם יתקשו לתפקד אפילו בפעולה פשוטה כמו עמידה והליכה אל המטבח. הייסורים הנפשיים של הדיכאון הזה הרבה יותר קשים מדיכאון רגיל בגלל הצלילה החד מן ההר הגבוה אל הבאר החשוכה העמוקה – ובשלב הזה המח שלהם לא רואה שום עתיד- שום אור בקצה המנהרה. מסיבה זו 20% מחולי מאניה דיפרסיה מסיימים את חייהם בהתאבדות.
למעשה מאניה דיפרסיה היא מחלה די מסתורית. יש בה מרכיב גנטי כיון שבמשפחות בהם אחד החברים לוקה בהפרעה דו קוטבית- נמצא קרובי משפחה נוספים עם הבעיה הזו אבל עדיין לא נמצא גן אחד שאחראי על התפרצות המחלה אלא כנראה מדובר במספר גנים שמתבטאים ביחד ומייצרים התקפים של בי-פולר.
הטיפול במאניה דיפרסיה הוא בד"כ על ידי תרופות פסיכוטרופיות- תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על המח כמו למשל כדורי שינה עבור השלב המאני, ופרוזק בשלבי הדיכאון. אבל- אלו הן תרופות סימפטומטיות בלבד שלא עושות כלום מלבד שיכוך הסימפטומים! מחפשים טיפול אלטרנטיבי למאניה דיפרסיה? חשוב להבין שהבעיה כאמור מצויה במישור אחר: מחסור בליתיום במח אשר אחראי על ייצוב מצב הרוח: הקטנת הפיקים והנפילות וכן הקטנת השכיחות של הגלים הסוערים הללו במח. לפיכך התרופה השכיחה הפסיכיאטריה היא ליתיום קארבונט – אבל גם לה יש תופעות לוואי קשות כמו למשל הרס הכליות. מלחי הליתיום קארבונט מחייבים את הלוקה בהפרעה דו קוטבית להתלות בתרופה לכל חייו כיוון שכאשר מפסיקים – התקפי הדיכאון והאופוריה הופכים להיות עזים עוד יותר ועולה הסכנה להתאבדות. אנשים על ליתיום קארבונט חייבים לעבור בדיקות דם תקופתיות על מנת לוודא שהכליות והכבד לא נהרסו.
מחפשים תרופות טבעיות למאניה דיפרסיה? ליתיום אורוטאט היא חלופה טבעית לליתיום קארבונט כיוון שהתכשיר הזה חודר היטב את מחסום הדם מח- לא נדרשים ממנו כמויות גדולות, המינונים שצריך לקחת ממנו זעירים ויש עדויות שהנגזרת המיוחדת הזו של הליתיום ממש פתרה בעיות של מאניה דיפרסיה וייצבה את מצב הרוח בלי יותר מדי תופעות לוואי. שווה בדיקה.