החלטות טובות: למה אתם לא ממצים את הפוטנציאל שלכם ומהי החוליה החסרה כדי להגיע להחלטות שקולות ונבונות?

אם אתם מרגישים מתוסכלים, חרדים, כועסים או לחלופין במצב של אפתיה, חוסר עניין, וסוג של עייפות מן החיים- אתם דנים את עצמכם לא רק לאיכות חיים נמוכה אלא גם למצב שבו המח הפרונטלי אשר אחראי על שיפוט נכון וקבלת החלטות טובות- ננעל ומפסיק לתפקד זמנית. מדוע אנשים מגיעים למצב הזה ואיך ניתן בתרגיל קצר לפתוח את החסימה הזו במח ולהגיע למצב של שיפוט נכון, קבלת החלטות טובות ויכולת להתנתק מהרגלים שליליים אלי בחירה ממשית? נשימה, יוגה ושינוי דפוסים.

רצון חופשי של בחירת החלטות, או משחק מונופול של הורמונים?

חכמת הרחוב העתיקה שגורסת כי בתוך מצבי לחץ אסור לקבל החלטות קריטיות חשובות יושבת לא רק על שכל פשוט ישר אלא גם על פיזיולוגיה צרופה, תהליכים ביוכימיים שמתרחשים בגוף ומשפיעים על המח. במצבי לחץ נפשי או מתח נפשי – משתחררים הורמונים שחוסמים את האונה הקדמית של המח באופן נקודתי ומקשים עליה לקבל שיפוט נכון. כך למשל גם משימות קוגניטיביות פשוטות הופכות בלתי אפשריות. הזכרון והריכוז יורדים והאדם הלחוץ עלול לקבלהחלטות לא טובות שעשויות להשפיע על הצלחתו הכללית בחיים.

Fight of Flight

ההשפעה המיידית של הורמוני המתח הנפשי על המח לקוחים מן הביולוגיה שהייתה לנו בעידן האדם הקדמון. כאשר זה ראה בסוואנות אריה רעב שעומד לטרוף- היה זה אך הגיוני מבחינה אבולציונית שהמח הפרונטלי אשר אחראי על שיפוט ואנליזות ישתתק ולו באופן זמני כדי שהמח הרפטילי יתפוס פיקוד וידאג להישרדות על ידי תקיפה או בריחה. הבעיה בחיים המודרניים שאנחנו עטופים ביום מכל עבר בגורמי לחץ ומחוללי מתח נפשי: זה עשוי להיות הסלולרי שמטרטר כל דקה, השעון המעורר שמקפיץ אתכם מבועתים בבוקר, הבוס שמרים גבה, עמית לעבודה שמרכל עליכם או הצורך להיות זמינים כל הזמן בסלולר, באימייל או בפייסבוק. כך או כך- במצבי מתח נפשי המח הפרונטלי לא מתפקד והתוצאה היא שאנו לא מתפקדים במיטבנו והביצועים שלנו יורדים.

פיזולוגיה של הורמונים: עזבו "שינוי הרגלים", "מחשבות חיוביות" ו"אימון אישי"

בעידן הניו אייג' ובתרבות השפעה כאשר מאמנים אישיים או מאמנים עסקיים מטיפים לכם לחשוב מחשבות חיוביות, לשנות הרגלים קלולקלים, לשנות את הגישה לחיים, את המחשבות ואת הרגשות – הם שוכחים במשוואה הזו את הרכיב הבסיסי והחשוב מכולם: הגוף או אם תרצו את הצד הפיזיולוגי – ביוכימי של הגוף. אי אפשר להגיע לגדולה רוחנית רגשית ולעשות שינויים שמחזיקים מים בלי תפקוד אופטימלי של הגוף. אנחנו מאד רוצים להאמים בנצחון הרוח על החומר, שאנחנו יצורים רוחיים שיכולים להתעלות מעל מגבלות הביולוגיה – אבל זוהי אשליה. הצד הגופני תמיד מנצח. הביולוגיה והביוכימיה הן הן הבסיס לכל שינוי שאתם מתכוונים לעשות בחיים – כיון שהן נמצאות ביסודן של קבלת החלטות טובות.

הדרך להצלחה: לראות את המציאות כפי שהיא

גם בתורות לחימה עתיקות, גם באימונים אתלטיים, גם בטיפול פסיכולוגי וגם באימון אישי או אימון עסקי- יגידו לכם שהיכולת לראות את המציאות ולשפוט אותה עם מינימום פילטרים והטיות קוגניטיביות משלנו – היא היא המפתח להצלחה בכל היבט של החיים. ככל שהפער בין ראיית המציאות ובין המציאות האבסולוטית (עד כמה שניתן להגדיר מציאות כאבסולוטית) – מצטמצם – כך תקבלו החלטות טובות יותר שישפרו את הביצועים שלכם. למשל אדם חולה מתכחש למחלתו, מתעלם מהכאבים ומן האיתותים של הגוף ומספר לעצמו סיפור של "אצלי הכל בסדר" ואני מרגיש מיליון דולר – הרי שהוא יקבל החלטות שגויות: הוא לא יטפל בבעיה בעודה באיבה והיא תחריף עד כדי הגעה למצב של אל חזור. למה? כיוון שאת המציאות לא מעניין מהי האג'נדה האישית שלכם,מהן התורות שעל ברכיהן גדלתם, ומהם השקרים "הקטנים" שאתם מספרים לעצמכם.

החוליה החסרה: נשימה

כפי שתואר לעיל היכולת לראות את המציאות כפי שהיא עם כמה שפחות פילטרים ופריזמות "שהבאנו מהבית"- יושבת על פיזיולוגיה גופנית: הורמון המתח קורטיזול נועל את האונה הפרונטלית – משתק אותה וגורם לקבלת החלטות שגויות. הדרך להשחרר את הנעילה הזו מן האונה הקדמית ולאפשר לה לתפקד במצב אופטימלי הן נשימות בקצב אחיד. נשימות יוגיות עמוקות? לא בהכרח. הדגשים מונחים דווקא על אלמנטים אחרים:

• נשימה בקצב אחיד (פחות משנה אם היא עמוקה או שטחית)
• נשימה חלקה לא מקוטעת (לא נשימת המעלית של היוגה)
• נשימה אל איזור הלב (לאו דווקא נשימה אל הבטן אלא נשימת אקורדיון להרחבת בית החזה)

קבלת החלטות טובות: מה אתם יכולים לעשות כבר עכשיו כדי "להבריק"?

כאשר את נושמים באופן הזה את מייצרים קוהירנטיות בקצב הלב. הגלים שלו הופכים להיות בגובה אחיד ובמרווח אחיד למדי ובמצב הפיזיולוגי הזה אתם משפיעים ישירות על הקורטקס הפרונטלי של המח. נשימות חלקות וקצביות באיזור הלב מייצרות גם מנעד רחב של רגשות חיוביים גם במצב המרוגש של הגוף (המערכת הסימפטטית) וגם במצב הרגוע של הגוף (המערכת הפרהסימפטטית). בסיטואציות שבהן הגוף נמצא בעוררות ובריגוש יגיעו רגשות חיוביים כמו נחישות, תשוקה, דבקות במטרה, או שמחה ובמצב של תגובת הרגיעה – נשימות קצביות מחוללות רגשות כמו שוויון נפש, שלווה, שביעות רצון ונינוחות. וזה עובד גם להיפך. כאשר הנשימות אינן בקצב אחיד הגוף מייצר רגשות שליליים כמו חרדה, דאגנות, כעס, פחד תסכול וחוסר מנוחה (בקצה הסימפטטי) וגישות שליליים כמו דיכאון אישות וחוסר עניין בחיים (בקצה הפרהסימפטטי).

שינוי בהתנהגות בלי שינוי פיזולוגי - יהיה חיצוני, קוסמטי ולא בר קיימא

כך או כך המסקנה היא אחת: לפני שאתם מתרגלים שינוי הרגלים, משננים תובנות מקורסי אימון אישי, או מבצעים משימות שנתן לכם המאמן האישי : תמיד התחילו מן הבסיס הפיזיולוגי: נשימות קצביות חלקות בקצב קבוע כדי לחוות השפעה ישירה על המחשבות שלכם, על קבלת ההחלטות שמתרחשת באונה הקדמית, ובסופו של דבר על הביצועים שלכם בחיים.