אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
באקלים כלכלי שבו האיום העיקרי של עובדים הוא מפיטורים – קשה לדמיין את המצב ההפוך לפיו הצלחה בקריירה הכרוכה העלאת שכר משמעותית תחולל מתח חרדה ואפילו דיכאון.
כריס בויס ואנדרו אוסוולד שני חוקרים מאוני’ וורוויק בחנו את הסוגיה הזו על אלף נבדקים שקיבלו קידום לתפקידי ניהול בכיר במהלך 5 השנים האחרונות. המחקר בדק דרך תיקיהם הרפואיים ההסטוריים ודרך שאלונים את מצב הבריאות הפיזי והמנטלי של אותם עובדים שקודמו וחשף הרעה בשיעור של 10% במצב בריאותם הנפשי לרבות התתפחות מצבים של דיכאון וחרדה. הם גם סבלו מסוג של בדידות צמרת והיעדר תמיכה חברתית במקום העבודה. עוד נמצא כי בשל תפיסת הציפיות מעובדי ניהול- הם עבדו שעות הרבה יותר ארוכות, ובשל כך מספר הביקורים שערכו אצל רופא המשפחה במקרה של התחלת מצוקה גופנית פחתו ב20% יחסית לעבר. ממצאי המחקר סותרים את ההנחה הרווחת ששליטה ובטחון עצמי המושגים בעקבות קידום- מתורגמים בהכרח לתחושת רווחה בבריאות הפיזית והנפשית
גודל של 200 מיליארד דולר לשנה כתוצאה ממתח של עובדים המתבטא במחלות, ירידה בתפוקות, החסרת ימי עבודה, תאונות ועוד. החדשות היותר רעות מונחות בדיני נפשות: הרבה מאוד עובדים בעולם המערבי התרגלו להלך הרוח של Fast forward כענין שבשגרה עד כדי כך שהם אפילו לא מודעים לכך שהביולוגיה שלהם צועקת "הצילו". עשרות מחקרים מציגים עדויות חותכות לקורלציה ישירה בין עבודה בתנאי מתח ובין בריאות מאותגרת. האם אתם מוכנים לשלם את המחיר?
מתח מעבודה הוא אחד התורמים המשמעותיים לבעיות בתחום הבריאות הנפשית. דיכאון בעולם המערבי המתועש הפך למגיפה כשארגון הבריאות העולמי קובע שב=2020 דיכאון יהיה המחלה השנייה בשכיחותה אחרי מחלות לב. עד כמה השכיחות הזו קשורה לתחרותיות העזה שחדרה גם פנימה לארגון ונותנת את אותותיה בעובדים? מחקר באוניברסיטת מלבורן מראה ש 15% (!) מן העובדים שסובלים מדיכאון יכולים ליחס את התסמינים שלהם לעבודתם. פרופ' טוני למונטיין עורך המחקר גילה שהקשר בין דיכאון לעבודה מאפיין סוג מאד מסוים של עובדים: אנשים שמוטלים עליהם הרבה דרישות יחד עם מעט מאוד שליטה, או אם תרצו אחריות בלי סמכות. פרופ' גורדון פרקר ממכון black dog קובע שהעבודה עלולה לקדם דיכאון בעיקר כאשר העובד חש לא מוערך בסביבת העבודה שלו וחווה איום על הדימוי העצמי שלו.
מיומנויות ניהול עלובות של ממונים לא רק עולות לפירמה בכיסה אלא גם משליכות על בריאות העובדים שלה. מחקר על אלפי אנשים באירופה שנערך השנה במכון קרולינסקה בשוודיה על 20 אלף עובדים בכל רחבי אירופה (שוודיה, גרמניה, פולין, איטליה ופינלנד) הראה אצל עובדים גברים סיכון גבוה ב=25% ללקות בהתקף לב במהלך העשור הבא אם הם מדווחים שהם סובלים מן הממונה הישיר כאשר קיים מתאם חיובי בין שיעור התקפי הלב ובין משך הזמן שבו שהה העובד עם ממונה רעיל. איך עובד המנגנון הביולוגי? ד"ר רדפורד וויליאמס מאוניברסיטת דיוק, בצפון קרוליינה הראה שמתח הנגרם מבוס בעייתי מעלה את הורמני המתח של העובד מה שתורם ללחץ דם גבוה ולהתפחות של תהליך דלקתי בגוף. הורמוני המתח גם הופכים את טסיות הדם דביקות ומעלות את הסיכון להיווצרות קרישים וחסימת עורקים מה שעלול להוביל לאוטם שריר הלב (התקפת לב).
מחקר חדש אחר מציע עדות חזקה לקשר בין מתח מהעבודה ובין המנגנונים הביולוגיים המעורבים בפריצה של מחלות לב. ד"ר Tarani chandola מרצה בכיר בבי"ס לבריאות הציבור באונ' UCL בבריטניה עקב אחר 10000 נבדקים במשך 12 שנה שנים וגילה שמתח כרוני הנובע מעבודה קשור עם מחלות לב כמו הפרעות קצב ואנגינה פקטוריס . הסיכון של עובדים שחווים מתח כזה גבוה ב=68% יחסית לעובדים שדווחו על מתח מסביר בעבודה.
לדברי החוקר הקנדי, מייקל וזינה מאונ' Laval בקוויבק האימפקט של תפקידים לחוצים במיוחד על בריאות הלב דומה לאימפקט של עישון סיגריות או כולסטרול גבוה.
הרמת משא כבד אינו הגורם היחידי שיכול לפגוע בגבכם. מתח רגשי ומנטלי עלול להיות תובעני לא פחות, שכן הרבה מאוד אנשים מחזיקים את המתח שלהם בשרירים, בעיקרי בשרירי הצוואר והכתף. מחקר שנערך על ידי ממשלת גרמניה, במשך שנתיים, בדק 3,500 עובדים בגילאים 18=69, מתוך כוונה לבחון את הקשר בין כאבי גב ומתח בעבודה. במסגרת המחקר נבדקו גם נתונים סביבתיים פיסיים אחרים כמו יציבה, תנועה חחוזרת, תנוחה מתמשכת וגם נתונים פסיכולוגיים כמו מתח ולחץ. גם כאן בלט ההבדל מגדרי: נשים הושפעו יותר מכאבי גב הנובעים מסיבות פיסיות/יציבה שגויה. אצל גברים נמצאה קורלציה מאוד גבוהה בין לחץ פסיכולוגי שמקורו בעבודה, ובין כאבי גב. וההסבר? במצבים של מתח נפשי, שרירים עלולים להתכווץ, ללחוץ על כלי הדם, זרימת הדם והחמצן לשרירים מאותגרת, מה שמתורגם לכאב.