תרופות סבתא

שפת גוף של אדם חרדתי

מילים מהוות צורת תקשורת אחת בלבד שדרכה אנשים מעבירים מסר. לצידן קיים  מגוון מאוד רחב של התנהגויות לא וורבלית או אם תרצו  שפת גוף שמלמדת על תחושות האדם ורגשותיו: שמחה, עצב, הססנות, כעס, קנאה, פניקה, חרדה, אשמה, או פחד. מהי שפת הגוף של אנשים חרדתיים? איך תזהו אדם חרדתי על פי שפת גופו, קצב הליכתו, ותנועותיו?

שפת גוף חרדתית: זרועות

זרועות מכווצות בהצלבה על הגו הקדמי או נטיה לשלב ידיים מהוות את אחד הסימנים הראשונים שמשקפים שפת גוף של אנשים בכעס עצור, או בחרדה. כיווץ של הגפיים העליונות מנסה בעצם להסתיר את חוסר הנוחות הזו של גופם ע"י הצלבת זרועות על החזה וכיסויו. למעשה זרועות / ידיים סגורות מעידות על כך שהאדם נמצא במגננה. אדם עם ידיים פתוחות וחופשיות לעומת זאת משדר "אני מסתער, אני מתקיף, אני לא פוחד!"

חרדה: נשימות מהירות ושטחיות, דיבור מהיר, בליעת מילים

אנשים חרדתיים לא נושמים עמוק. ככל שהם חשים חרדה קיצונית יותר קצב נשימתם מהיר ואופן נשימתם שטחי מן המקובל. נשימה עד החזה העליון - לא למטה מכך! - האנשים החרדתיים ידברו בקצב מהיר, יבלעו הברות ומילים, לפעמים ישתנקו, וינסו לכחכח בגרונם. גם אנחות מרובות במהלך התקשורת הן אינדיקציה מובהקת לחרדה.

שפת גוף חרדתית: קשר עין

אדם חרדתי לא מחזיק קשר העין עם העומדים מולו לאורך זמן. עיניו מתרוצצות לכל עבר או נטועות בקרקע אבל הוא לא מישיר מבט אל מי שמדבר איתו ומעיד על כך שהוא מפוחד. בשיחה שנערכת בישיבה, האדם יזוז בעצבנות על הכיסא וימנע בכל דרך מלייצר קשר עין עם היושב מולו, לעיתים הוא יתבונן על הרצפה, על הידיים שלו, ועל חפצים בסביבה. מצד שני כריאקציה לפחד מאד גדול - לעיתים החרדה בשפת הגוף תתבטא דווקא בכיוון ההפוך : נעיצת מבט וקשר עין מוגזם מדי בלי לעפעף.

פנים

עיניים רחבות מדי, גבות מוגבהות, מצח חרוש תלמים נחיריים מתרחבות, לסת מהודקת, קפוצה הם חלק מן הסממנים של שפת גוף חרדתית. סימן מובהק נוסף שקשור לפה : לעיתים אדם חרדתי ינשוך את השפה העליונה או את השפה התחתונה תוך כדי התקשורת עם בן שיחו, נסיון לאותת: 'אני מתחבט בדברים, אני מהסס, אני חוכך בדעתי, אני מתלבט'- ואולם הססנות מאותתת לצד השני חולשה חרדה ופחד.

חרדה: שמירת מרחק

שפת הגוף של אדם חרדתי תתבטא גם במרחק שהוא שומר מאנשים שיושבים לידו. ככל שהוא חרדתי ברמה קיצונית יותר יותר כך הוא ירגיש חוסר נוחות גדולה יותר עם זולתו וינסה לשמר לעצמו מרחב אישי גדול יותר. למשל הוא ינסה בצורה לא מודעת להציב חפץ בינו ובין האנשים שאיתם הוא משוחח.

יציבה כמשקפת חרדה או בטחון עצמי

אפשר ללמוד על תחושות חרדה של אדם גם מן היציבה שלו. גב מקומר או עמידה שתלויה ברפיון מעידה לעיתים קרובות על חוסר נוחות ועל פחד. זהו מעין ניסיון של האדם החרדתי לצמצם את עצמו פיזית במרחב, להתכווץ, להיבלע, להתמזג עם הרקע ולומר לסביבה: "אל תפגעו הי, אין לי באמת נוכחות, אני לא מאיים..."

כיוון כפות רגליים משקף תחושת חרדה

אם כפות הרגליים מוסטות בזווית שונה מן הכיוון של האדם אליו הוא מדבר יש בכך כדי להעיד על כך שהאדם מצוי בחרדה. השפה שלהן משדרת: 'אנו מנסות לחפש פתח מילוט מן הסיטואציה המפחידה. בהזדמנות הראשונה שתהיה לנו, נימלט!"

איך התנהגות הידיים והאצבעות משדרות חרדה

הידיים והאצבעות של אדם חרדתי מסגירות בעיקר קוצר רוח. הן תתופפנה בעצבנות על השולחן, תיגענה באופן לא רצוני בפנים, תנועתן תהיה מהירה חדה לינארית, חותכת את האויר ועצבנית.






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם