זוהר צמח וילסון, יועץ תזונה אינטגרטיבית

לו הייתי צריך לזקק תובנה אחת שכוללת את מגוון הדרכים לשימור בריאות טובה גם בגיל הזקנה הייתי אומר: "לחיות כמה שיותר טבעי וקרוב לטבע". אמירה זו למעשה כוללת קשת רחבה של אפליקציות לחיי היומיום : אכילת מזון חי או מבושל שקרוב כמה שיותר בצורתו למקור (לא שניצלונים לילדים בצורה של בתולת ים...), מזון ללא תוספות כימיות וללא עיבודים כימיים, להפעיל את הגוף ולא לשבת יום שלם על כסא מחשב, להיות בסינכרון עם השעון הביולוגי ועם אור השמש (קרי, לישון בלילה ולהיות ערים ביום), להתאים את תזמון אכילת המזונות לפי ה'פיקים' התפקודיים של האיברים בגוף (למשל לא לאכול ארוחה דשנה בחצות הלילה), לא להשתמש בבשמים מלאכותיים מטופשים, בתכשירי איפור, או בדאודורנטים, ולא להשתמש באופן מיותר עם סבון. ברוב המקרים זה בזבוז כסף.

לא להתרחץ עם סבון? אפילו לא עם סבון טבעי משמן זית?

כמובן שאם התלכלכת בגריז במוסך- תשטוף את השומן מכפות הרגליים עם סבון אבל לנקיון הגוף השוטף מספיקים בעצם מים פשוטים. אפשר להשתמש בסבון טבעי לנקיון המפשעות ובתי השחי אבל לא צריך לקרצף איתו את כל הגוף כי זה מוריד את הויטמין די מן השמש על העור ולא מאפשר לו די זמן להספג בגוף (נתון שלא כולם יודעים).

ומה באשר לשימוש במשחת שיניים?

אם היינו נקלעים לאי בודד והיינו עומדים בפני החלטה: מברשת או משחה? ברור שהיינו מעדיפים מברשת ולא משחת שיניים כיון שמברשת שיניים איכותית היא זו שעושה את העבודה. אפשר כמובן להשתמש גם במלח ים, בתבלינים מסוימים ובסודה לשתיה שהם חומרים טבעיים אבל לבטח לא עם תכשירי פלואוריד שבטווח הארוך מצטברים ומזיקים לגוף ואף לבריאות השן.

ומה לגבי שימוש בטלפון סלולרי?

גם זה כמובן אורח חיים לא טבעי אבל כל אחד עושה את ההחלטות והפשרות שלו. כשלעצמי אני ממעט להשתמש במכשיר הזה שלא לצורך ובכלל אני סבור שתקשורת עם אנשים ויחסים בינאישיים בריאים (לא בהכרח באמצעים טכנולוגיים) הם המזון הראשוני שלנו. האוכל הוא המזון המשני.

קיימת היום הרבה מבוכה בציבור שוחר הבריאות בקשר לאופנות מזון מתחלפות (רו פוד, טבעונות, צמחונות, דיאטת פליאו, ללא מוצרי חלב, ללא גלוטן ועוד היד נטויה). מה אתה אומר על כך?

ישנה לעיתים נטיה אצל שוחרי בריאות ללכת למקומות הטואטליים הקיצוניים. זה יותר קל להחליט מראש בצורה גורפת של 'שחור ולבן '– אבל בעיני הגישה של האמצע והחיפוש אחר האיזון היא הגישה האמיצה והנכונה יותר. יש עוד משהו שצריך לקחת בחשבון: כל אדם הוא ביו-אינדיבידואל. לכל אחד יש את הביולוגיה הביוכימיה והפיזיולוגיה האישית שלו ולכן תזונה מסוימת שמועילה לאחד – עלולה להיות הרעל של האחר. שם המשחק הוא להקשיב לאיתותים של הגוף הספציפי שלך ולהיענות להם.