תרופות סבתא

הקונספירציה שמאחורי תעשיית האושר

שוקל להפוך לקואוצ'ר, מאמן עסקי או מאמן אישי? מעוניינת לצקת השראה באנשים? להעצים אותם ולנטוע בהם חשיבה חיובית בנוסח "הכל אפשרי"? -נחמד מאד, אבל מומחי תרופות סבתא שעובדות מציעים להבין קודם מדוע תעשיית החשיבה החיובית / אימון אישי מרגיזה אנשים. למה תעשיית האושר מרגיזה את ברברה ארנרייך? כתבה לאנשים צינים במיוחד. האופטימיסטים שבכם לא ישרדו אותה...

ברברה ארנרייך, עיתונאית ותיקה (טיים מגזין) ומחברת ספר ביקורתי בנושא, סבורה שתעשיית האושר על מוצריה תחת האושר של האדם המודרני ומובילה אותו דווקא אל כיוונים הפוכים כמודיכאון, חרדה ואשמה.

מדוע ברברה ארנרייך לא יכולה לסבול דיבורים על חשיבה חיובית?

כאשר ארנרייך חלתה בסרטן השד ונפנפו בפניה סיסמאות של חשיבה חיובית ("הסרטן הזה הוא מתנה", "להפוך ללימונדה") זה רק הכעיס והרגיז אותה. השמחה הכפויה הזו וההיגדים המאולצים, רק יצרו אצלה דיסוננס וגרמו לה לחוש אשמה על כך שהיא לא מאושרת.

למה אין מקום לאידאולוגית חשיבה חיובית במקום עבודה?

את אידיאולוגית החשיבה החיובית במקומות העבודה היא מזכה בתואר 'עריצות'. כל אותם מרצי מוטיבציה בסגנון טוני רובינס, לזלי בראון, בראין טרייסי וג'ים רוהן וכל אותם ספרי עידן חדששהופצו בין העובדים, היו סוג של קונספירציה בעיניה.

הקונספירציה השלמה של תעשיית האושר

בתקופה של גלי פיטורין, ההנהלה נדרשה לכל אותם מוצרים שמרוממים את הרוח, כדי לצמצם את חוסר שביעות הרצון בין המפוטרים ('הפיטורים האלה הם ההזדמנות הטובה ביותר שלך. אמץ בחום את השינוי, זאת מתנה' וכיו"ב). בנוסף לכך מוצרי האושר, לדברי ארנרייך הגיעו לארגוניםכדי לסחוט יותר ויותר עבודה מהעובדים ששרדו את הפיטורין, כדי לסכל כל אפשרות שהם יתחילו לקטר ולהטיל ספק, כדי להדוף סיטואציות שבהן עובדים יתחילו לחשוב בצורה צינית על המעסיקים ולהרעיל בארות. לדברי ארנרייך תרבות האשליה העצמית הזו חדרה לארגונים האמריקאים גם במשבר הפיננסי האחרון של 2008. במקום שאנשים יתקוממו על הפיטורין שלהם, על כך שמקומות העבודה זורקים אותם לכלבים, הם היו הולכים לכל מפגשי החשיבה החיובית הללו, כדי לקבל מסרים ממסכי כאב בנוסח "זו הגישה שקובעת" "אתה מייצר את התסריט של חייך" וכו'.

תקווה -כמושג שלילי!

לדעתה, גם העלייה של ברק אובמה והמוניטין שהוא צבר בתקווהשהוא נבחר, קשורה למיינדסט הזה שמפמפם חשיבה חיובית. האיש השכיל גם כן להדגיש את המושג תקווה שבעיניה הוא שלילי (כפי שארנרייך התבטאה פעם: אני לא רוצה לשמוע יותר על תקוות של פוליטיקאים, אני רוצה לשמוע על תוכניות ומהלכים שלהם).

גאולת הניו אייג' כנגד החרדה המצטברת בעולם, האמנם?

ברברה ארנרייך ילידת 1941, חיברה לא מכבר ב2009 את הספר "הצד המואר",ספר ביקורתי על תעשיית האושר ועל תרומתה של התעשייה הזו -למצב ההפוך בדיוק.

תעשיית האושר יכולה לאמלל

אם לפני שנות ה2000 הפסיכולוגים רצו לקחת אדם מצוברח/מדוכדך/חרד ואפילו מדוכא ולהקל עליו, כדי להביא אותו ממינוס לקו האפס, הרי שתעשיית הפסיכולוגיה החיובית והקוצ'ינג כבר לא מסתפקת בכך והיא בקשה לקחת את האדם ממקום של אפס אל הפלוס הנפשי, אל אותו מקום של רווחה, וול ביאינג ושמחה. אבל שימו לב כי בד"כ מי שנמשך למחקר בנושא האושר, הוא אדם שסבל. הוא אדם שהיה ער לסבל שלו ולכן הוא מחפש פתרון.






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם


חומר למחשבה

  • היכולת לדמיין היא הדבר שמבדיל בין בני האדם ובין בעלי החיים - גם ביצירת מחלות וגם בתהליך ההחלמה ממחלות. ב90 אחוז מן המקים, מחצית מן ההחלמה היא ברובד המנטלי !

    ד"ר מרטין רוסמן, רופא מומחה לחרדות, דאגון ודמיון מודרך