אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
הסיבה לירידה בצריכת הביצים בעשורים האחרונים מונחת לדעת החוקרים בשנות השישים של המאה הקודמת כאשר הציבור עבר מסע של הפחדה כנגד צריכת כולסטרול. כמויות עצומות של מאמרים על ביצים, כולסטרול, מחלות לב הופיעו בעיתונים פופולאריים והשמיצו את הביצים כמקור כל הרוע. התפיסה הזו קיבלה סימוכין גם ע"י איגודים ועמותות ציבוריות שפועלות לקדם את בריאות הלב וכלי הדם. אלו קשרו ישירות אכילת ביצים עם רמות גבוהות של כולסרטרול בדם ועם מחלות הלב.
האם ביצים משפיעים לרעה על רמות הכולסטרול בדם? רוב האנשים ישיבו בחיוב מבלי לחשוב אפילו פעמיים. ביצה מכילה כ-213 מ"ג של כולסטרול וכיון שצריכת הכולסטרול המקסימלךית היומית עומדת על-300 מ"ג בלבד, מומחי התזונה הציעו לציבור להגביל את עצמו לשיעור של ביצה אחת ביום לכל היותר.
יחד עם זאת, מסתבר שמדובר בהנחת יסוד שגוייה ללא בסיס מדעי ממש. כך טוען ד"ר דונלד מקנמרה חוקר במרכז לתזונה בוושינגטון. על פי ד"ר מקנמרה סוגיית הכולסטרול –היא אחת ההונאות הגדולות יותר בזירת התזונה של השנים האחרונות. אכילת כולסטרול, מסתבר, אינה מעלה בהכרח את רמות הכולסטרול בדם כיון ש 95% מהכולסטרול בדם מיוצרים ע"י הכבד, גורם שמושפע מגנטיקה בעיקר ולא מתזונה בהכרח.
לא הרבה יודעים שרכיבים תזונתיים בביצה תורמים לבריאות הראיה ועשויים למנוע מחלות עיניים חמורות. הסיבה לכך טמונה בעושר הקרוטנואידים של החלמון (חומרים בשם לוטאין וזיאקסטנטין).
בשעה בשעה שקרטונואדים נקשרים בתודעתנו עם ירקות כתומים כמו גזר, אפרסמון, או פאפיה מתברר כי ביצים הם מקור מצויין לקרוטונואידים כתומים וצהובים המצטברים בעדשת העין ובאזור השרירי של הרשתית ומגינים על העין מפני נזק שנגרם מאור אולטרא סגולי כשהם מחסלים רדיקאלים חופשיים. כל המחקרים מראים כי צריכה תזונתית גבוהה של לוטאין וזיאקסטנטין קשורות עם ירידה משמעותית בסיכונים לקטראקט, ולניוון רשתית העין (מחלת עיניים קשורה לרוב עם ההזדקנות שבה נפגעת תיפקודם של הפוטורצפטורים באזור הרשתית וכך חל עיוורון הדרגתי).
אי אפשר לדבר על ביצים מבלי להזכיר רכיב תזונתי משמעותי אחר שהן נושאות, ה- CHOLINE.
ד"ר סטיבן זיסל מביה"ס לרפואה באונ' צפון קרולינה שחקר את הנושא מסביר כי כולין הוא הרכיב התזונתי החיוני ביותר לתפקוד נורמלי של כל התאים כאשר ביצים הם המקור התזונתי הטוב ביותר לקולין. במהלך ההריון וההנקה הקולין דרוש לנו אפילו בכמויות גדולות יותר כיוון שמאגרי האם מתרוקנים במהירות וכיון שקולין הוכח כרכיב חשוב להתפתחות תקינה של מוח העובר. בניסיון שנערך על חולדות התברר כי עוברי החולדה שקיבלו תוספים של קולין בין אם ברחם ובין אם בשבועות הראשונים לחייהם הוכיחו תיפקוד מוחי גבוה יותר ומיומנויות זיכרון לטווח ארוך.
במילים אחרות המשמעות היא כי קיבולת הזיכרון של אדם מבוגר מושפעת מאוד מן הדיאטה שאמו צרכה בזמן הריונה. ד"ר זיסל מציין כי החשיבות של קולין בחודשי ההריון הראשונים היא נחוצה ממש באותה דרגה כמו הצריכה של חומצה פולית כאשר ברור מעל לכל ספק שמחסור בחומצה פולית או בקולין בשבועות הראשונים של ההריון ישפיע לרעה על התפתחות המוח של העובר.
נעה הופ דיאטנית קלינית מחזקת את הטיעונים בשבח הביצה וממליצה מטעמי בריאות לצרוך ביצה אחת ליום ולו בגלל 'הלבן של הביצה'. 'מדובר בחלבון בעל ערך ביולוגי מאוד גבוה שמכיל את החומצות האמינו החיוניות, הווה אומר חומצות אמינן שהגוף לא יודע לייצר מעצמו ולכן הוא נדרש למקורות חיצוניים',- מסבירה הופ. יחד עם זאת בגל נגיף הסלמונלה הפוטנציאלי מומלץ לאכול רק ביצים מבושלות או שלוקות ולא ביצים גולמיות.דבי סהר תזונאית קלינית טבעית מחזקת את הדברים. 'אם פעם היו עושים חור בקליפת הביצה ושותים את תכולתה ישר לפה' אומרת סהר, 'היום יודעים שאסור לעשות את זה. במצבה הגולמי של הביצה יש חומר בשם ראבידין שהורס אצלנו בגוף ויטאמין חשוב בשם ביוטין. בישול קל של הביצה מונע את הרס הביוטין ולכן הוא מומלץ'
למרות שביצה נקשרת אוטומטית בתודעתנו עם כולסטרול, לא הרבה מאיתנו יודעים שהביצה מכילה גם חומר בשם לציטין, רכיב שבאופן פרדוקסלי משתתף בפירוק שומנים ומגן גם מפני 'סכנת הכולסטרול'.
במילים אחרות הטבע דאג ליצור בביצה משהו מושלם שנותן לאדם גם את הכולסטרול אבל גם בו זמנית יודע להגן מפני הנזקים הפוטנציאליים שלו. אגב, גם סויה עשירה מאד בלציטין, משהו שמסביר את התחלואה הנמוכה ממחלות לב במדינות מזרח אסיה, - אולם הלציטין של הביצה נספג טוב יותר מן הלציטין של הסויה ומוצריה.
הביצה היא אחד ממוצרי המזון העשירים יותר בויטמין D וכן במינרלים כמו סידן וברזל ביחס לערך הקלורי שלה (כאשר הערך הקלורי שלה סביר ועומד על 60-70 קק"ל לביצה)
'סידן ', מסבירה סהר , 'הוא מינרל מאד מפונק כיון שהוא צריך 'אוירה חומצית בתוך מערכת העיכול. והוא לא נספג בגוף בקלות. בנוסף, המון פעמים סידן מגיע בתזונה יחד עם זרחן (במוצרי חלב למשל) ואותו זרחן מפריע לספיגת הסידן. בביצים לעומת זאת ספיגת של הסידן טובה מאד.
סהר ממליצה על הביצה גם לאנשים הסובלים מבעיות של מטבוליזם בסוכר.
'לחולי סכרת או לאנשים עם נטיות לסוכרת', אומרת סהר – אני ממליצה לשלב בתפריט גם ביצים – כיון שהחלבון שלהן מאט את ספיגת הסוכר ומקל על המעמסה והמאמץ של הלבלב לספק אינסולין במהירות. יחד עם זאת, לא מומלץ לשלב בארוחה אחת מספר סוגי חלבונים למשלך ביצה עם בשר/נקניק כפי שנהוג במערב. עודף חלבון מעמיס העמסת יתר על הכליה וגודש אותה בחומר פירוק רעיל'.
סהר מכוונת את המלצותיה לצריכת ביצים גם למגזר הספורטאים.
'לספורטאים', היא אומרת, 'הביצה חשובה במיוחד כיון שבזמן המאמץ הגופני הם בעצם מפרקים שרירים. כדי לבנות אותם מחדש הם זקוקים לחומר גלם עשיר בחלבון ןאם כי ניתן לקבל חלבונים מן הצומח – עדיין הערך הביולוגי של חלבון הביצה גבוה יותר אלא אם כן, הם אלרגיים אליו.