אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
בחיפוש אחר פתרונות מקוריים חלופיים שיילחמו בתאי הסרטן וישמידו אותם מבלי לפגוע ברקמות בריאות מופיעה ההיפרתרמיה (או הטרמותרפיה )- שיטה אפקטיבית שכבר היתה ידוע מזה עשרות שנים ונגנזה. היום היא חוזרת ומעניינת את הקהילה הרפואית ואת חולי הסרטן. מדוע?
בטיפול בבעיה סבוכה כמו מחלת הסרטן - לפעמים נשכחות מאחור שיטות פשוטות בסיסיות שמספקות פתרון אלגנטי חלק ולא מזיק. היפרתרמיה נכנסת לקטיגוריה הזו. מדובר בצורת טיפול אלטרנטיבית שבה רקמת הגוף הסרטנית נחשפת לטמפרטורה גבוהה שמשבשת את תפקוד תאי הסרטן, או הורגת אותם.
בהיסטוריה תועדו מספר מקרים של נסיגה ספונטנית למחלת סרטן בעקבות חום גבוה שבו לקה החולה. התוצאות היו מדהימות: סוג של ריפוי קוונטי כפי שכותב על כך ד"ר דיפאק צ'ופרה. העיקרון הבסיסי פשוט: המדענים בחקר מחלת הסרטן כבר יודעים שתאים סרטניים לא יכולים לחיות בטמפרטורה של מעל 42 מעלות צלזיוס במיוחד כאשר הם שוהים בה למשך שעה ויותר, ולעיקרון הזה יש תיעוד. המקרה הראשון הובא לידיעת המערב ע"י רופא סרטן מגרמניה כאשר כבר במאה ה-19 תיעד כיצד סרקומה גדולה בצוואר של הפציינט שלו נעלמה לאחר שהחולה לקה בחום גבוה.
יצירה מכוונת של חום מעל חום הגוף הנורמלי בגוף כדי להזיק או להרוג את תאי הסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים- היא הקו שמנחה טיפול בהיפרתרמיה. כך, טיפול היפרתרמיה לוקאלי יהיה חימום מושכל של אזור מצומצם קטן כמו גידול חיצוני. אזור הגוף שבו מונח הגידול- מחומם לטמפ' גבוהה ע"י גלים הנפלטים ממכשיר הנמצא מחוץ לגוף. זה עשוי להיות מכשיר שפולט גלי רדיו, מכשיר אולטרסאונד, או גלי מיקרוגל. שיטה ההיפרתרמיה הלוקלית מתאימה רק לגידולים חיצוניים הממוקמים על פני העור או בעומק של שמונה ס"מ לכל היותר- פנימה
במקרה של סרטן מפושט או עמוק מתאימה יותר שיטת טיפול של חימום כל הגוף. לכך יש מספר אמצעים ובינהם שהייה בחדרי חום, שעווה חמה או שמיכות חשמליות שמחממות אזורים נרחבים בגוף. טכניקות אחרות הן "משיכה" מושכלת של נוזל הדם לאזור אחר בגוף, חימומו שם והחזרתו לאזור הסרטני הנגוע. בשיטה אחרת מחממים את תרופות הכימותרפיה לפני הזרקתן לגוף כדי שהן יגיעו כבר חמות לרקמה הסרטנית.
כאשר מחממים את האיזור הסרטני, כלי הדם שם מתרחבים, דולפים והופכים רגישים יותר לטיפול שרוצים להפעיל באיזור. הוכח כי כאשר החולה כבר עובר טיפול קונבנציונלי של כימותרפיה או הקרנות – שיטת ההיפרתרמיה הופכת את תאי הסרטן רגישים ומגיבים יותר לאפקט של הטיפול הקונבנציונלי- וכך קל יותר לחסל אותם.
ד"ר וויליאם קולי, אונקולוג שחי בתחילת המאה הקודמת היה רופא מנתח בניו-יורק סיטי. הוא היה הראשון לגלות כי תאי סרטן לא יכולים לחיות בטמפרטורה של מעל ארבעים ושתיים מעלות ועל כן פיתח שיטות להעלות את חום המטופל באמצעות חיידקים מוחלשים ובאופן מבוקר כדי להרוס את תאי הסרטן. למרבה הצער גם אחרי מאה שנים של שימוש מושכל בשיטה הזו - הרפואה הקונבנציונלית של היום לא משתמשת בדרכים הללו ואף לועגת להן (חטא הגאווה). גם דר דיפאק צ'ופרה מתאר באחד מספריו (ריפוי קוונטי) מקרה שהוא חווה כרופא עם אישה הודית חולת סרטן. אחרי לילה נורא שבו נאבקה בחום גבוה שהתפשט בגופה באופן ספונטני- הגידול הסרטני שלה נעלם לתדהמת כל רופאיה!