אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
נכון אמנם שמוצרי קפאין (תה, קפה, קולה) לא עושה את אותם נזקים לגוף שמעוללים לו סמים חזקים - אבל בדומה להם הוא חומר ממכר. כל הזמן צריך ממנו מינונים גבוהים יותר כדי להשיג את אותו אפקט - הוא פועל האופן דומה על הקולטנים במח, והכי חשוב : כדי להיגמל ממנו תצטרכו לעבור גמילה פיזית לא פשוטה במשך כשבוע עד שבועיים. ובהמשך תצטרכו להתמודד גם עם גמילה פסיכולוגית: ללמד את המח שלכם לא לא להשתוקק לו בעת מצוקה רגשית.
קפאין נמצא כמובן בקפה אבל גם בתה שחור, תה ירוק (בכמויות נמוכות יותר), בקקאו, במוצרי שוקולד וגם במשקאות קלים כמו קוקה קולה. שמעתם פעם על אנשים שהתמכרו לקודאין? - זה קורה גם כם בגלל רכיב הקפאין שנמצא בו ובכלל גם בחלק מן התרופות שמשככות כאבים או בתרופות נגד מיגרנות יש קפאין. איך זה עובד? קפאין מצר את כלי הדם במח וכך מונע את כאבי הראש הכרוניים.
למעשה מי שמתרגל לצרוך מן המשקאות המזונות והתרופות הנ"ל - מגלה שהוא זקוק ליותר ויותר מהם כדי להשיג את אותו אפקט של הרגשה טובה, שיכוך כאבים, עוררות , הפגת העייפות. כך הוא נכנס למעגל רשע של התמכרות ותלות בחומר זמין שנראה לכאורה תמים.
אנשים שאחד הערכים שלהם הבולטים שלהם הוא "חופש"- יסרבו להתמכר לכל צורה של סם (ניקוטין, קפאין, כדור שינה, כדורי הרגעה ועוד) או חומר חיצוני. הם יחפשו את 'נצחון הרוח על החומר' ויסרבו להיות תלויים בכימיקל חיצוני. הבעיה עם קפאין מצויה בשכיחותו ובזמינותו הגדולה לציבור- ובעיקר בחוסר המודעות לנזקיו.
לקפאין יש מספר תכונות חיוביות: הוא מוריד את רמות הסוכר בדם, הוא ממריץ ומעורר בטווח הקצר, מייצר הרגשה טובה של אנרגטיות, ויש גם מחקרים שהוא משתתף במניעת התפתחות של מחלת פרקינסון. בצד השני של המשוואה- קפאין הוא סם הרסני: הוא מעורר חרדה מובהק, מעורר התקפי פניקה, מעודד עצבנות, תורם באופן ישיר לדלדול העצם (אוסטאופורוזיס), וגורם לחומציות של הדם. דם חומצי מהווה קרקע פוריה להתפתחות מצבי דלקת וסרטן ואכן לאנשים שחולים בסרטן מומלץ להתנזר לחלוטין מקפה , תה ומשקאות קפאיניים. הגרוע מכל מונח באפקט התמכרות אל קפאין: לא הרבה מודעים עד כמה קשה מאד להפסיק את הצריכה שלו, ועד כמה האדם הופך תלוי במשקה הקפאיני / במוצרי הקקאו כדי לעבור את היום. בשורה התחתונה? הנזק עולה על התועלת.
תסמיני הגמילה מקפה / קפאין יכולים להיות קשים ביותר. כבר אחרי 12 שעות מאז ההתנזרות ממנו- מרגישים כאב ראש שלא מרפה, עייפות, דכדכת (דיכאון קל), נרפות, אובדן אנרגיה וישנוניות. אם אלו התסמינים שהיו מנת חלקכם - זכיתם בגדול, כיון שאצל חלק לא מבוטל מן האנשים מתפתחים סימנים דמויי שפעת קשה: חום גבוה, הזעה, צמרמורת, בחילות, הקאות ולעיתים גם שלשולים זהו תהליך גמילה כואב שאורך יומיים עד שלושה. מן הסיבה הזאת ממליצים למי שנגמל מקפאין לא לעשות את התהליך בבת אחת – אלא בהדרגה ובמתינות. לאנשים בעלי נטיה להתמכרות כן כדאי לקחת כמה ימי חופשה – לחתוך את הסיפור בבת אחת, להיות מוכן לתהליך הפיזי הקשה הזה- ולגמור עם הקפאין אחת ולתמיד (תהליך שבשפת הנרקומנים נקרא "קולד-טורקי" - לגמור עם זה במכה אחת).
הגמילה הפיזית על אף המיגרנות הקשות, היא החלק הקל של הסיפור. הגמילה הפסיכולוגית שבאה בחודשים הבאים הרבה יותר מורכבת וקשה ליישום. אותה ערגה ותשוקה לכוס קפה כאשר אירוע מלחיץ מתרחש בחיים- כאשר אותו קול פנימי דוחף אתכם לרוץ אל האספרסו- לא קלה לניהול ולשליטה. מה עושים כדי להתגבר על הדחף הפסיכולוגי הזה? – אין כאן קיצורי דרך חוץ מאשר לפתח משמעת עצמית של ברזל. אחת השאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם בשלב ה"קרייבינג" (הכמיהה) הפסיכולוגי לקפה הוא: "האם זה שווה את זה?"- לא שהשאלה הזו תמיד עוזרת כאשר מגיעה הקריזה לקפה - אבל היא לפחות שמה חיץ בין הדחפים ובין הפעולה, בין הגירוי ובין התגובה ומעניקה לכם מרווח זמן לחשוב.
הרווח המיידי המהיר שאני יכול לזקוף למאמץ הפיזי והנפשי הזה מתבטא בירידה משמעותית ברמות החרדה. אנשים שסובלים מחוסר מנוחה, מתזזיתיות, מעצבנות פנימית ומדאגות לעתיד יגלו כי באורח פלא ה"עצבים" שלהם יותר רגועים- תרתי משמע. לאנשים שחווים התקפי חרדה או הפרעות שינה- התנזרות מקפה ומוצרים אחרים שמכיל קופאין היא חובה! בעניין הזה אין בכלל פשרות: לאדם חרדתי אסור לגעת בקפאין. חד וחלק!
התסמין הבולט לעין בו מבחינים אנשים שנגמלים מקפאין הוא עייפות וחוסר אנרגיה משווע. אתם צפויים להיות חסר כח, העיניים ירצו להיסג, ואפילו תחושו סוג של לתרגיה ואפטיה אל הסביבה. הדחף הראשון יהיה לרוץ ולקבל את מנת הסם הממריץ הזה שנקרא קפאין כדי להתעורר ולתפקד. אם החלטתם ליהנות מן היתרונות של חיים חופשיים ללא תלות בסם הזה - כדאי לעבור את הפאזה הזו שנמשכת כ4 ימים ופשוט ללכת לישון. בטווח הארוך תרוויחו יותר אנרגיה ומרץ כפי שמוסבר להלן.
רווח נוסף מן המאמץ שתשקיעו בגמילה מקפה מתבטא ברמת החיוניות והערנות שתחושו. בשלב הראשון של הגמילה- בימים הראשונים תהיו עייפים, רפויים, ורדומים- כמעט פלגמטים ואדישים לנעשה סביב - אבל אחרי הגמילה מקפאין תגלו בהמשך שאתם כבר לא עייפים בצורה כרונית. אפילו עירניים ואנרגטיים הרבה יותר מבעבר. למה?
תרשמו לפניכם עובדה שלא ידעתם: קפאין הוא חומר מרדים בטווח הארוך. לפיכך הגוף החכם שלנו מתגייס בטווח הקצר כדי ל"התעורר מראש". הבעיה היא שמכורים לקפה יהיו עייפים באופן כרוני וישוועו לעוד מנה ועוד מנה כדי להרגיש ערנים ונמרצים. אם תתנזרו מן הסם הזה- תגלו שהפכתם גם ערניים יותר וגם קשובים יותר לגוף – שכן קפאין באופן מלאכותי מאלץ גוף עייף להישאר בכח ערני וממסך את תחושת העייפות הטבעית ואת התהליך הטבעי בגוף שדורש מנוחה והרפיה.
נשים בגיל המעבר שסובלות מגלי חום ומהזעות לילה מרוויחות תועלת רפואית עצומה והתנזרות מקפאין: הן מגלות שגלי החום שלהן נעשו מתונים נדירים ולפעמים גם נעלמים לחלוטין. קפה הוא חומר מחמם, מייבש - מה שרק מחריף את תסמיני גיל המעבר. לפיכך לנשים בגיל המעבר - מומלץ מאד לעבור את השינוי הזה אם כי יש לזכור - הגמילה מן ההתמכרות הפיזית היא "כסף קטן" לעומת הקושי של ההתמכות הנפשית פסיכולוגית. עוד משהו נשים שנגמלו מקפאין וצרכו באופן מזדמן כוס קפה, קקאו או משקה קפאיני אחר- מגלות שגלי החום חוזרים ביתר שאת כשעתיים לאחר שתיית הקפאין- פשוט כי הגוף עובר מחדש טלטלה.