אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
הנחת העבודה האוטומטית של הרבה אנשים הסובלים מבריחת שתן היא ש"ככה זה כשמתבגרים". במילים אחרות הם רואים בסימפטום של דליפת שתן לא רצונית חלק אינטגרלי של הזיקנה. "התחתונים שלי נרטבות מדי פעם כשאני משתעלת או מתעטשת?" אמרה לי פעם אשה בת 50 "אין מה לעשות! למדתי לקבל את המבוכה הזו בהכנעה, להסתגל אליה ולחיות איתה!" נשים אחרות נמנעות ממצבים חברתיים, מפעילויות ספורטיביות ומעדיפות להסתגר כי "לך תדע איפה תתפוס אותי התאונה הבאה"...
בפועל כדאי לדעת שבריחת שתן לא רצונית היא לא רק פונקציה של גיל אלא גם של תופעות לוואי מתרופות שמחמירות את הבעיה אלו תרופות עלולות לגרום לבריחת שתן? ומה ניתן לעשות בנידון?
כדורים להורדת לחץ דם גבוה הן תרופות משתנות. חלקן גם מגדילות את תפוקת השתן בשלפוחית וגורמות לה להפריש יותר שתן. כך קורה גם שהשתן בורח ללא שליטה מוחלטת של הסוגרים.
חלק מתרופות אלו מרפות שרירים, מעכבות את היכולות של השלפוחית להתכווץ באופן תקין. חלקן מחלישות את המודעות לצורך ש"הנה הגיע הזמן להשתין" ואז השלפוחית דולפת לפני שהגעת לשירותים
גם כדורים אלו מפחיתים את המודעות של האדם לכך שהשלפוחית שלו התמלאה ושהנה הגיע הזמן להתרוקן. ללא המודעות הזו קורה שהשתן דולף באופן לא רצוני.
מחקר שנערך ע"י אורולוגים בארה"ב בשנת 2011 הצליח להוכיח קשר בין נטילת רמות גבוהות של סידן, ויטמים סי, ויטמין A וליקופן ובין בעיות הקשורות לדליפת שתן לא רצונית. מדובר באנשים שנוטלים מגה-דוזות(מינונים גבוהים במיוחד)
אם אתם חושדים שאחת מן התרופות הללו מחמירה את בעיית דליפת השתן, חד משמעית אין להפסיקן בבת אחת אלא להתייעץ עם רופא כיצד להקטין את המינון באופן הדרגתי (הגוף לא אוהב שינויים דרסטיים חדים) ואלו תרופות מן הטבע (צמחי מרפא או חלופות אחרות) יכולים לפצות על הקטנת המינון.