תרגילי יוגה לטיפול בבריחת שתן

יוגה מטפלת בבריחת שתן

גם היוגים הקדמוניים היו מודעים לבעיה המביכה של דליפת שתן הקשורה עם העלייה בגיל, לידות, או פרוסטטה מוגדלת ומצאו לה פתרון שהשתמר בסוד אלפי שנים ונחשף לעולם רק לפני 600 שנה. להלן כמה מן הסודות היוגיים שהגיעו למערב

מולבנדה מוחזקת: הסוד היוגי לחיזוק שרירים טבעתיים ורצפת האגן.

משמעות המושג בנדה בסנסקריט הוא 'קשר'. 'מולה' היא צ'קרת הבסיס היושבת בבסיס עצם הזנב. 'קשירת המולה' או ה'מולה בנדה' היא תרגיל בלתי נראה לעין של כיווץ הפירנאום [אזור החיץ] בין פי הטבעת לעצם הקדמית של האגן. היוגים מתרגלים 'מולה בנדה' כדי להעלות את אנרגיית החיים [פראנה בלשונם] כלפי מעלה ולא לאפשר לחמצן שבנשימה לברוח דרך הפתחים התחתונים של הגוף. כאמור תרגול המולה בנדה השתמר בסוד במשך אלפי שנים ועבר רק לתלמידים המתקדמים באשרם. רק במאה ה15 סוד המולה בנדה נחשף למערב לאחר שנכנס לכתבי היוגה הרשמיים.

תנוחת המושב – אוטקטאסנה

תנוחת המושב היא תנוחת עמידה שניתן לתרגל ויש לה סגולות למניעת הבעיה של דליפת שתן. היא דומה מאוד לסקוואט (squat) שמתורגל בחדרי הכושר המודרניים ונראית כאילו אתם עומדים עם הישבנים באויר לאחור ועושים "פיפי באוויר". חשוב בתנוחת האוטקטאסנה להקפיד שעמוד השדרה מעצם הזנב ועד האטלס יהיה ישר, שהירכיים לא יפתחו לצדדים ולא יעברו את קו הברכיים. תנוחה זו מייצרת טונוס בשריר הארבע ראשי בירכיים הפנימייות אבל גם בשרירי הסוגרים. ההוכחה לכך היא כי במדינות מתפתחות שבהן נשים עובדות בכריעה (כמו למשל כובסות) - אין כמעט תופעה של בריחת שתן.

תנוחות הגמל, המחרשה והגשר לטיפול בבריחת שתן

תנוחות יוגה נוספות שמתאימות לסובלות מבריחת שתן לא רצונית הן תנוחת המחרשה, תנוחת הגמל, או תנוחת הגשר הקטן. גם תנוחות קדמיות כמו למשל הבאת הראש אל הברכיים מעולה לתרגול שרירי היכיים הפנימיות הקדמיות ושרירי הסוגרים. כל התנוחות הללו עובדות לא רק על השרירים החיצוניים אלא גם על האיברים הפנימיים של הבטן התחתונה, על החיץ והספינקטרים. תרגול קבוע שלהם יוביל באופן משמעותי להפחתת הבעיה של דליפת שתן לא נשלטת.