אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
האופייטים פועלים על מערכת העיכול כולה: גם על הקיבה וגם על המעיים ובעיקר על המעי הגס כאשר הם מעכבים את הגירוי העצבי על תנועתיות המעי. בנוסף לכך הם גם מגדילים את ספיגת המים והאלקטרוליטיים מן המעי הגס לזרם הדם מה שהופך את הצואה להרבה יותר יבשה קשה. כמו כן האופייאטים מכווצים את השרירים הטבעתיים (פי הטבעת) באופן מלאכותי ומקטינים את רגישותו לנוכחות של צואה בחלחולת. כל הגורמים הללו תורמים לעצירות נוראית המאופיינת במאמץ בלתי אפשרי ואומללות גדולה.
ראשית נציין כי חומרים המבוססים על בניית מסת צואה כמו למשל זרעי פסיליום (קליפות פסיליום) או סיבים תזונתיים לא יהיו יעילים בכלל לטיפול בעצירות מסוג כזה. דווקא המשלשלים המסוכנים והממכרים יותר כמו עלי סנה קסקרה או תה טיבטי הם אלו שעוזרים במקרה של עצירות מתרופות כיוון שהמשלשלים הללו מגבירים את תנועתיות המעיים ומחזירים את המים חזרה אל המעיים ובכך מקלים על העצירות. הבעיה המרכזית עם עלי הסנה היא ההתמכרות שהם גורמים לאדם: בלעדיהם אין כבר יותר תנועת מעיים עצמאית.
גם משלשלים על בסיס אוסמוטי כמו למשל מגנזיום או נורמלקס (פולי אתילן גליקול) עושים את העבודה על ידי כך שהם מגבירים את כמות הנוזלים במעיים ומשפרים את מרקם הצואה כך שיהיה נוזלי ומרוכך יותר. גם סוכרים כמו סורביטול או גליצרין עושים את אותה עבודה: מחזירים את הנוזלים חזרה למעי ואילו המשלשלים שעובדים על בסיס סיכוך המעיים (כמו למשל שמן מינרלי) יכולים לסייע אבל הם לא יהיו טובים כמו המשלשלים שמגרים את המעי (עלי סנה, אלו ורה, קסקרה וכו).
מוטב ללכת על החלופה הטבעית של מגנזיום שמאוד מסייע 'להרטיב' את תכולת המעי הגס וללחלח אותה כדי שהיא תזוז ותחליק ביתר קלות החוצה. דרך אחרת תהיה להשתמש בפרוביוטיקה כמו אצידופילוס נוזלי. ישנה גם תרופה בשם רליסטור שמספקת הקלה לעצירות הנגרמת מאופיאטים. רליסטור ניתנת רק לחולים סופניים שכבר לא מגיבים למשלשלים האחרים. תרופה הזו מוזרקת מתחת לעור וניתנת אך ורק לחולים קשים שסובלים מעצירות בלתי נסבלת שלא באה על פתרונה בדרכים אחרות.