אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
כן. לדברי האונקולוג האיטלקי ד"ר טוליו סימונצ'יני סרטן הוא צבר שמרים. פטריות שהתקשחו ויצרו גוש ממאיר באיברי הגוף. סימונצ'יני אף חיבר ספר שנושא את השם "סרטן הוא פטריה"
כאונקולוג, בכל פעם שהוא ניתח חולי סרטן במטרה להוציא מגופם את הגידול הוא הבחין שתמיד תמיד הגושים הגידוליים היו בצבע לבן , הצבע הטבעי של השמרים מסוג קנדידה אלביקנס (אלביקנס פירושו "לבן"). לדבריו סרטן אינו "גוש מסתורי" כפי שמתייחסים לנושא רופאים מהקהילה הרפואית המסורתית אלא "מורסה" שהתקשחה והפכה לגוש.
שמרים הם יצורים מאד עקשנים ועמידים לטיפול. תרופות כימיות מחסלות רק את השכבה החיצונית הראשונה שלהם אבל בעומק פנימה הפטריות יוצרות בינהן קשרים חזקים והופכות עמידות מאד לטיפול. יתר על כן הן אפילו "ניזונות" מן התכשירים האנטי פטרייתיים שמורחים עליהן ואם כי בשלב הראשון השכבה החיצונית שלהן מתה- הרי שבטווח הארוך הן משגשגות. התרופה הכי חזקה שקיימת היום נגד קנדידה היא סודה לשתיה- בנוכחותה תאי השמרים לא יכולים לשגשג ולחיות ועל כן הוא משתמש בהזרקה או בהחדרת סודה לשתיה לגידולים הסרטניים (שכאמור אינם אלא קנדידה) – ומצליח תוך 6-10 ימים לחסל אחוזים גבוהים מן הגידולים הסרטניים.
לדברי ד"ר טוליו סימונצ'יני קנדידה היא המגיפה השקטה והקטלנית של המיליניום הנוכחי משתי סיבות: אנו לא מכירים מספיק את 'האויב' ולא מעריכים את כוחו. לדוגמא הוא מביא את העובדה כי ביפן מסתובבים 50 מיליון איש עם פטריות באצבעות הרגליים ללא טיפול – פשוט מחוסר הבנה עד כמה פטריות עלולות להיות מסוכנות אם הן חודרות למעמקי הגוף.
גידול סרטני יכול להיות מוצק (כמו למשל בסרטן הפרוסטטה, סרטן הכבד וכו) ) או נוזלי כמו למשל בסרטן הדם (לויקמיה). לסרטנים המוצקים שנמצאים במעמקי הגוף כמו למשל סרטן הכליות, סרטן הכבד מזריק ד"ר סימונציני סודה לשתיה דרך העורקים שמגיעים לאיבר. לסוגי סרטן אחרים כמו סרטן שלפוחית השתן הוא מעביר תמיסת סודה לשתיה דרך קטטר (טיפול פשוט יחסית) ולסרטן המח והשד הוא מזריק את התמיסה באופן תת עורי כאשר שיעורי ההצלחה שלו במקרים אלו עומדים לדבריו על 99%. כבר אחרי 6 ימים הרקמה באיזור הסרטן חוזרת להיות אדומה כיון שהסודה לשתיה הרגה את הפטריה שהצטברה והעמיקה במקום.