תרופות סבתא

טיפול טבעי בגאוט

גאוט (שיגדון בעברית, ובכינויה הלועזי: פודגרה) היא אחת המחלות ממשפחת הארתריטיס שתוקפות את החולה באופן פתאומי – ללא הודעה מוקדמת. הכאבים במחלת המפרקים הזו נחשבים לחזקים ובנוסף לכך המפרק מאדים, מתנפח ורגיש מאד לכל לחץ או מגע קל. למשל אנשים שסובלים מהתקף גאוט בבהונות יתקשו לעיתים לדרוך על כף הרגל בשלב החריף של המחלה. איך לטפל בגאוט באופן טבעי ללא תרופות?

דלקת מיוחדת זו במפרקים נוצרת עקב הצטברות של חומצה אורית (שתנן) בזרם הדם ושקיעתו במפרקים. כאשר חומצה זו שוקעת בכליות- היא עלולה לייצר אבני בכליות.

אסטרטגית הלחימה במחלת גאוט (שיגדון)

מן האמור לעיל, הטקטיקה הטובה ביותר להילחם במחלה זו תהיה לצמצם את יצירת החומצה האורית שמקורה גם במזון, ולעודד את החומצה הקיימת מן הגוף. החדשות הטובות הן שחולה הגאוט יכול לרפא את עצמו באמצעות תזונה מיוחדת, ומבלי להזדקק לתרופות בעלות תופעות לוואי.

סור מרע: הימנעות ממזונות שמייצרים חומצה אורית

מזונות שמייצרים בגוף חומצה אורית ברמות גבוהות הם בשר ודגים. הימנעו מבשר אדום, כבד, ומדגים כמו סרדינים, אנצ'ובי, כמו גם ממזונות ים אחרים סרטנים וצדפות. יש גם מי שסבור כי לחולי גאוט מוטב להימנע משמן דגים (הגם שיש לו תכונות רפואיות חזקות מועילות למח וליכולות נפשיות ומנטליות). בנוסף חולי גאוט חייבים להתנזר לחלוטין מאלכוהול כיון שהוא מעכב את סילוק השתנן מן הגוף.

מיץ דובדבנים לטיפול במחלת גאוט

הרבה אנשים סקפטיים לגבי הטיפול של אכילת דובדבנים אבל הוא הוכח כאפקטיבי ע"י רופא שבעצמו היה חולה בשיגדון ןהוכיח כי תרפיית דובדבנים מורידה רמות של חומצה אורית בדם. למעשה מאות שנים האנושות השתמשה בדובדבנים כדי להירפא משיגדון – אבל המודעות לכוחו של הפרי הזה במאבק במחלה עלה לתודעה הציבורית שוב בשנים האחרונות. אגב, אנתוציאנין (ביופלבונואיד) הוא החומר הפעיל בדובדבן הוא גם זה שמעניק לו את צבעו המיוחד – יעיל לא רק נגד גאוט אלא גם להפחת הסיכון לאירו מוחי, התקף לב וסרטן המעי הגס. ההמלצה היא לאכול את הדובדבנים טריים (רבע קילו ליום) – לא משנה אם מדובר בדובדבן חמוץ או מתוק (גודגדן) הוא יעשה את העבודה

צמחי מרפא למחלת גאוט (שיגדון)

ההרבליסט דייויד הופמן ממליץ לחולי גאוט לשתות מדי יום ושלוש פעמים ביום חליטה שמורכב באופן שווה מזרעי סלרי ועלי אכילאה אלף העלים. חליטה זו נחשבת למשתנת במיוחד ומסייעת בסילוק השתן מן הגוף. במקרה של כאבים חזקים הוא ממליץ להוסיף לחליטה גם עלים של עץ התויה (thuya occidentalis) – עץ דמוי ברוש ממקור אוסטרלי שגם גדל בארץ.

שתיה

נירוי הגוף מבפנים ע"י הרוויתו במים היא אולי הטקטיקה הפשוטה והראשונית עבור חולי גאוט. חשוב לשתות מים כדי לשטוף את החומצה לא רק למען בריאות המפרקים אלא גם בגלל נטיתה להצטבר בכליות. חולי גאוט, שתו הרבה מים כדי למנוע סרט רע של אבנים בכליות

זהירות לחולי גאוט: ניאצין

תוסף התזונה ניאצין (ויטמין בי 3) שידוע כמוריד כולסטרול (נלקח הרבה פעמים בפורמט של נונ-פלאש-ניאצין) מגדיל את כמות החומצה האורית בדם ועל כן חולי גאוט צריכים להימנע ממנו לחלוטין או מויטמין בי קומפלקס שגם עשוי להכילו.






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם


חומר למחשבה

  • לעולם את תקח את גופך למרפאה כאילו היתה זו 'חנות לתיקונים'. כדי להבריא את גופו - חולה חייב להפנים שרק לו יש אחריות על חייו, גופו ובריאותו .

    קוונטין רגסטיין, פסיכיאטר מאוני' הרווארד