אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
המינרל מגנזיום משחק תפקיד מרכזי בפונקציות הגוף ובבריאותו הטובה אבל להרבה מאד אנשים במערב יש חוסר במינרל הזה על רקע של תזונה לקויה. מחצית מן המינרל מגנזיום מצויה בעצמות ובשלד ומחסור שלו עלול להוביל לאוסטאופניה או לאוסטאופורוזיס. המחצית השניה של רמות המגנזיום מפוזרת באיברי הגוף וברקמות, גם במח כשהיא אחראית על זכרון משופר ותפקודים קוגניטיביים. מחסור במגנזיום מתבטא באובדן תיאבון, בחילות, צהקאות, שינויי התנהגות, דיכאון, כאבי ראש, התכווצויות שרירים, שינויים בקצב הלב, ועוויתות לא רצוניות וללא סיבה.
משתי סיבות: תזונה מערבית עקרה המבוססת על מאכלים 'מתים' חסרי חיוניות או לחילופין מקשיי ספיגה של המינרל ובמילים אחרות מקושי שלו לחדור מן המעיים לזרם הדם. אנשים שבמיוחד לוקים בהפרעות הספיגה של המינרל מגנזיום הם אנשים מזדקנים, אנשים עם מחלת קרוהן וחולי סוכרת. מכאן גם הקשר בין מחלתץ הסוכרת והתפתחות מחלת הפרקינסון.
מחלה גנטית בשם וילסון מקשה עלך הלוקים בה להיפטר ביעילות מעודפי נחושת וכתוצאה מכך זו מצטברת באיברים בגוף כגון במח בכבד ובעיניים. עודף נחושת מפר את האיזון בין שני מוליכים עצביים אדרנלין ודופמין והתוצאה היא ירידה בכמות הדופמין בגוף. התסמינים הבולטים של הצטברות נחושת הם צהבת, נטיה של העור להצהיב, עייפות כרונית קשה, בעיות דיבור, הגדלה של הכבד והטחול, בעיות דיבור, נורקשות שרירים ואובדן קואורדינציה- ממש אותם סימנים של חולי פרקינסון.
מחקר שהתפרסם בסיינטיפיק אמריקן בשנת 2010 מראה כי מחסור בויטמין די, בעיה נפוצה מאד בעולם המערבי- גם בארצות שטופות שמש- גורמת למחסור בדופמין וליצירת מחלות עצבים כמו פרקינסון, טרשת נפוצה, אוטיזם וכן להפרעות קשב וריכוז.
סמים כמו מפרידין (שייך למשפחת האופיואידים הסינתתיים כמו מתדון ופטידין) מכילים חומר רעיל שהורס את תאי המוח האחראיים על ייצור דופמין. התוצאה היא אובדן דופמין ויצירת מחלות כמו פרקינסון. באופן מעניין סמים ממריצים אחרים כמו קוקאין ואמפטמינים מעלים את רמות הדופמין במח אבל כאשר נגמלים מהם או אז הגוף חווה מחסור יחסי בדופמין ומתחילים סימנים דמויי פרקינסון. גם מן הסיבה הזו אנשים שנוטלים סמים מפתחים מחלות תנועה דמויות פרקינסון.
כיון שמדובר במוליך עצבי כל כך חשוב למגוון מערכות של הגוף, הרי שמחסור בדופמין כרוך בסימפטומים שנעים גם הם על מנעד רחב פיזי רגשי ומנטלי. בינהם ניתן לראות: