אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
הו הואנג ליאן הוא שמו של הצמח אצל הסינים שהשתמשו בו באופן מסורתי נגד הכשות נחש ועקיצות עקרב. היום, משתמשים בו לשורה ארוכה שלך מחלות קשות בעיקר למחלות כבד, הפטיטיס וירלי וצהבת
פיקרוריזה מורכב משתי מילים : פיקרו שמשמעותה ביוונית היא "מר" ו"ריזה" שמשמעותה ביוונית היא שורש, הווה אומר "שורש מר". כמו צמחי מרפא מרים אחרים (צנטאורי, גנציאן, גדילן מצוי)- גם הצמח הזה אידאלי לטיפול במחלות כבד אבל יש לו מספר יתרונות יחסיים אחרים עליהם: הוא גם מטהר את הכבד, גם מסיר רעלים שינים ששקעו עמוק ברקמת הכבד, גם מנטרל את פעילותם של הרעלים בכבד וגם בונה מחדש את רקמת הכבד. כל התכונות הללו מכתירות את הפיקרוריזה כצמח מספר אחד לטיפול במחלות כבד, צהבת, הפטיטיס ומחלות אחרות שנגזרות מבעיות כבד כמו סוכרת עצירות דיספסיה וכולסטרול גבוה. מדובר בצמח אנטי דלקתי מן השורה הראשונה שגם מחזק את מערכת החיסון
קשה להכין מן השורש הזה תה כיון שהוא לא ממש נמס במים ולכן מכינים ממנו כמוסות עם אבקה טחונה של השורש המכילה עד 4% קיטקין המינון הממוצע עומד על 1.2 גרם כאשר מדובר בטיפול במחלת כבד.
הצמח נחשב בטוח לשימוש ואולם לא מומלץ לקחת ממנו ברציפות למעלה משנה. במינונים מוגזמים הוא עלול לגרום לפריחה בעור או לאנורקסיה.
לאנשים שסובלים ממחלות אוטואימוניות כמו זאבת, דלקת מפרקים ראומטית, או טרשת נפוצה – כיון שפיקרוריזה ממריץ עוד יותר את מערכת החיסון ועלול לגרום לאנשים אלו החרפה של תסמיני המחלה. בנוסף פיקרוריזה לא מומלץ לנשים מניקות או בהריון וכן לא לאנשים חולים שכבר נוטלים תרופות סטרואידיות שכן אז חלה התנגשות בינן ובין תכונותין לחיזוק מערכת החיסון בגוף
הרבה מחלות כרוניות כמו פרקינסון, סוכרת או עייפות מתחילות ממחלת כבד ולכן הצמח הזה הוא יקר מציאות במזרח. קשה יחסית לגדל את הצמח הזה: לוקח כשנתיים שלוש עד שהחומרים הפעילים בשורשים שלו מבשילים והופכים אפקטיביים. בנוסף לכך, כאמור הוא הולך ונכחד מן העולם בשל שימוש יתר שעושים בו ההודים והסינים ובשל סגולותיו המיטיבות. ההודים אגב מכנים אותו גם בשם אמפג'ה כשהמשמעות בשפתם היא "אכלן הרעלים".