רונית קדם, הומאופתית קלאסית

חיים ללא דאגות הם המפתח להזדקנות בבריאות טובה ועל זה דיבר גם הרמבם כשאמר כי ראשי התיבות של בריאות הם "בולם רוגזו, ימעיט אכילתו ויגביר תנועתו". הנושא של בולם רוגזו ששקול בעצם לחיים נטולי דאגות. לכאורה זה לא פשוט ליישום שכן החיים כרוכים בלחצים ובמתחים אבל ניתן ללמוד לנהל את התייחסות אליהם, קרי את נקודת ההשקפה שדרכה אתה מתבונן על העולם ולהגיע לרמה של שלווה והשלמה. המח שלנו הרי פלסטי ואפשר להכניס אליו כל אינפוט.

לשנות את המשקפיים שדרכם אתה רואה את העולם

בסופו של יום אתה הרי יודע שחתיכות הפאזל מסתדרות, שהדאגות על מחר ברובן היו מיותרות מלכתחילה - אז למה לדאוג ולרצות את "הפתרונות עכשיו"? למה להיות אובססיביים ולחוצים? ואם הבעיות הן לא בשליטתך - ממילא אין לך סיבה לדאוג. אנשים בעולם המודרני נבונים מספיק כדי להבין את התובנות הפשוטות הללו ובכל זאת הם דואגים לשווא וחלק מזה קשור לתרבות האינסטנט שאנו חיים בתוכה: הדחף הזה לעכשיו מיד ומהר שמייצר דאגות מיותרות.

איך לאמן את המח לא לדאוג?

כאמור, המח שלנו פלסטי ואנחנו יכולים להכניס בו אינפוטים שאנחנו בוחרים. אני לא מציעה להתכחש לרגשות או מחשבות שליליות, בוודאי שלא להדחיק אותן אבל אני כן מציעה לאמן את המח "למצוא את ההיפך" ולפטם את המח במחשבות חיוביות מנגד, כדי שהוא יתרגל גם לחשוב בכיוון הזה. ילדים אגב יודעים לעשות את זה נהדר ע"י מסגור מחדש של סיטואציות ואתן דוגמא:

בתי הקטנה ביקשה ממני לא מכבר ממתקן בקופת המרכול וסירבתי לה. בתגובה היא שאלה :

"נכון שהיום זה לא? ומחר אולי כן תקני לי?"

ועל זה השבתי לה בחיוב

השאלה של הילדה מדגימה נהדר כיצד ניתן למסגר ולפרש אחרת את המציאות. לשמוע "לא גורף" מייצר סטרס נפשי והתנגדויות. באופן טבעי הילדה ידעה איך "לסדר לעצמה את המציאות" - דרך התבוננות מזוית חיובית - כך שהמציאות תיראה טובה יותר ("מחר אקבל את מה שאני חפצה בו").

במילים אחרות המח שלנו מאד גמיש. ניתן גם ניתן ללמד אותו לא לדאוג ולא לחיות תחת מתח נפשי. בעיני זהו המתכון המהיר ביותר לחיים ארוכים וטובים עם בריאות אופטימלית.

רונית קדם: 077 4979007