אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
ריבי סלע מומחית לנוירופידבק ודוקטורנטית למדעי ההתנהגות גילתה את השיטה הזו מתוך צורך אישי והתאהבה בה. נוירופידבק מטפלת בבעיות רפואיות אחרות שנוגעות לגלי המח כמו למשל אפילפסיה, אפרקסיה ורבלית דיכאון או חרדה אבל בהקשר של הפרעות קשב וריכוז היא קוצרת הצלחות ומייתרת את הטיפול התרופתי ההרסני בריטלין.
אם כי אף אחד לא יודע במדויק מה קורה בראש של אדם עם הפרעת קשב וריכוז הרי שאחת ההשערות היא כי חלה הפרעה כלשהי באונה הפרונטלית, זו שאחראית על היגכולות הניהוליות, תפיסת המציאות, תפיסה נכונה של הסיטואציה והשיפוטיות של האדם. אצל ילד עם הפרעות קשב וריכוז גלי המח מתנהגים באופן קצת אחר. אצל 60% מהם רואים עודף של גלים איטיים (גלי תטא) ואצל 10% מהם רואים עודף של תאי ביטא תאים מהירים. הילדים בקבוצה הראשונה מתנהגים לרוב כהיפראקטיביים במעין נסיון אוטונומי "להעיר את עצמם" אצל קבוצת הביטא נראה תופעות של עוררות יתר, חרדות, ומח עסוק וחושב יתר על המדה מה שמוכנה בעגה המקצועית "ביזי בריין".
ע"י הצמדת מכשיר אי אי גי' שבודק את הספקטרום המלא של גלי המח אצל הנבדק. אחר כך אנו משווים את הפילוח הזה לנורמה (מסד נתונים שנבחן על 3000 איש שאופינו כנורמליים וללא סימפטומים. המדגם רחב וכולל קבוצות גיל וחתכים שונים). המודל הכמותי הזה יודע לאבחן האם הילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז מתאפיין בעודף גלי ביטא (גלים מהירים) או עודף גלי תטא (הגלים האיטיים) ובהתאם לכך מתאימים לו את הטיפול.
מאוחר יותר מושיבים את הילד מוך מסך טלויזיה עם סרט או תוכנית שהוא אוהב ומאפשרים לו לצפות בה כשלראשו מוצמד מכשיר אי אי ג'י עם 3-5 אלקטרודות. הפעילות המוחית שלו נבדקת תוך כדי הצפיה בסרט ואז אם הוא יורה צרורות של גלי תטא בעודף – מסך הטלויזיה מוחשך או מתמלא בשלג. כמובן שזה מתסכל את הילד ואז מתרחש תהליך מרתק: המח שלנו פלסטי ויודע לכוונן את עצמו בהתאם למשאת נפשו לכן בתגובה המח לומד לייצר גלי ביטא שיאזנו את המצב ויחזירו את הסרט לפעולה על המסך. זה עובד גם בכיוון ההפוך: אם הילד סובל מעודף גלי ביטא הרי שבאמצעות תהליך הביופידבק הזה מול מסך הטלויזיה הוא ילמד לבד לייצר יותר גלי תטא וכך לתקן את בעיית הקשב והריכוז שממנה הוא סובל.
היופי של השיטה הזו מונח ביכולת של המח לעבור התניות (כמו הכלב של פבלוב), ללמוד, ולהתכוונן מחדש אל תמהיל הגלים הנכון שבו אנו חפצים. השינוי שרואים בילדים הללו עצום, אם כי האימפקט בה לידי ביטוי אחרי מספר חודשים: הסימפטומים של הפרעות הקשב והריכוז שוככים באופן משמעותי, הם מבינים יותר את הסיטואציה החברתית שבה הם נמצאים, הם מרוכזים יותר ונינוחים יותר. השיטה הומצאה לראשונה ע"י ד"ר באטרי סטרמן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ucla ובהמשך התפתחה גם ע"י ג'ו קמייה. היום משתמשים בה כאמור למנעד רחב של בעיות בריאותיות כמו דיכאון, הפרעת חרדה מוכללת ואפילפסיה. למה להעדיף אותה על ריטלין? התשובה ברורה: כי היא מייצרת מקסמי שווא מהירים שמזיקים בטווח הארוך לבריאות הפיזית והנפשית של הילד.