אביטל בר, מטפלת רב תחומית (ביורגונומי, תרגילי מוח, הילינג ומוח אחד)

פטנט האנטי אייג'ינג החזק ביותר הוא חשיבה חיובית, וליתר דיוק התבנוננות על העולם מתוך משקפיים של "אני יכול". בשפה המקצועית תפיסת החיים הזו נקראת גם מסוגלות עצמית - ומנסיוני בקליניקה אני יכולה להעיד כי כאשר אנשים מגיעים עם הלך רוח של "אני מסוגל" - בריאים יותר או מחלימים יותר מהר יחסית לאדם שחי בתחושה של קורבן-בבחנת "אכלו לי שתו לי, כרתו לי"

מה משותף לבריאות טובה ולאופי עצמאי? - הכמיהה לחופש

בריאות טובה היא בעצם חופש, וכאשר אתה משדר לעצמך ולסביבה שאתה מסוגל לגבור על קשיים, ולהתמודד עם האתגרים שהחיים מזמנים לך - אתה גם מקרין בעיקר לעצמך פנימה שאתה חופשי לבחור, ושאתה אדם עוצמתי. כאשר אני מתבוננת על אנשים שאותם אני מדריכה בקליניקה- לגמרי ברור כי אנשים עצמאיים, שרוצים לעשות הכל בעצמם ולא להיות תלוןיים באחרים- הם גם אנשים שנהנים מבריאות מולשמת ומכח חיים חזק יותר.

תלות מובילה למחלות, מחלות מובילות לתלות

אנשים פסיביים שאוהבים ש"עושים עבורם" עלולים ללקות במחלות פסיכוסומטיות והרי כל מצבנו הגופני מושפע מן הנפש. למשל אשה אחת במצב סופני גילתה במהלך הטיפול כי המחלה משרתת אותה כיון שפתאום היא זכתה להתייחסות משפחתה אליה (אחרי שנים ארוכות שהתעלמו ממנה וביטלו את דעתה).

מחלה היא בעצם זעקה: תתייחסו אלי

התגלית הזו זעזעה אותה ובהתחלה היא עשתה מה שכולם עושים:- הכחישה ("זה לא אני, זה לא תלוי בי, זה גור ל /מזל...") - אבל עם הזמן היא הפנימה שהעמדה הזו של "אין לי בעלות על חיי" ו"אני ברפיון ידיים" היא זו שהובילה למחלתה.

בריאות מתחילה רק מבפנים: איך מפתחים מסוגלות עצמית?

הלך המחשבה העוצמתי של "אני מסוגל"- לא מובנה אצל כל אחד וכדאי להקדיש לו מאמץ ולפתח אותו. זה כמובן דורש תהליך מתמיד של עבודה עצמית שבמסגרתה אתה משנן לעצמך את החוזקות שלך, מזכיר לעצמך אירועים קשים בעבר שעליהם גברת בהצלחה, מנתח עם אלו כלים התמודדת ואלו מנגנונים הפעלת כדי להצליח בהשגת המטרות שלך. אפשר לתקוף את הנושא גם מזויות אחרות של תזונה נכונה לגוף ולמח, פעילות גופנית ועבודה על יציבה שמשדרת עוצמה ונוכחות. צריך להבין כי עמדה כזו של עוצמה ("הנני כאן ואני יכול")- דוחה אנרגיות נמוכות. במקום חשיבה של "אני מסוגל" - אין מקום למחלות.