אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
רותי פינק, תזונאית-דיאטנית קלינית B.Sc.RD מומחית בטבעונות, צמחונות, סוכרת ובריאטריה מספרת כי במסגרת עבודתה במכון סוכרת היא נשאלת לעיתים קרובות האם ניתן לרפא סוכרת שהרגע התרגשה על המטופל. התשובה לכך מורכבת ופינק עושה אבחנה בין סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) ובין סוכרת מבוגרים (סוכרת מסוג 2)
בשונה מסוכרת נעורים שם תאי הלבלב נהרסים כחלק ממנגנון של מחלה אוטואימונית, פה המצב שונה. סוכרת סוג 2 נוצרת לרוב עקב מעגל קסמים אכזר. הצעד הראשון במעגל הוא בדרך כלל ירידה ברגישות לאינסולין בשלל רקמות הגוף. הדבר גורם לכך שהלבלב נאלץ לעבוד קשה מדי כדי להפריש כמויות הולכות וגוברות של אינסולין כדי לדאוג לרמות סוכר מאוזנות בדם, דבר הגורם ל"התשה" שלו (over-use של הלבלב), ולפעמים גם לכך שכמו בסוכרת סוג 1 מתחיל תהליך של תקיפת הגוף את רקמות הלבלב. בשלב הזה בדרך כלל רמת הסוכר כבר גבוהה ויש צורך בתרופות ולעיתים גם באינסולין על מנת לעזור לגוף להוריד את רמות הסוכר.
לצערי זה ממש לא תהליך של יום אחד. מדובר בשנים של הרגלים שמעודדים זאת: שתיית שתייה מתוקה וריבוי בסוכר מזוקק, קמח לבן, סירופ תירס עשיר פרוקטוז ועוד. בנוסף, השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון, ריבוי במוצרים מהחי (בייחוד מוצרי בשר אדום מעובד) - כל אלה עם השנים פוגעים ברגישות של הגוף לאינסולין. זה כמו לצעוק כל פעם מחדש "זאב, זאב", ואין זאב. הגוף מתחיל "להתעלם" מכך - המנגנונים שלו מוצפים ברעלים שמקהים את רגישותו.
במחלה זו הסיפור הוא שונה. במידה ותופסים את הסוכרת בזמן, אני רואה תוצאות מצויינות בקליניקה אצל מטופלים שעוברים לתזונה מלאה מבוססת צומח עם כמות פחמימות מסויימת, ביצוע פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון. התוצאות נעות בין ירידה משמעותית במינון הכדורים לבין ירידה מוחלטת בצורך בהם. במה זה תלוי? בנקודת הזמן שבה תפסנו את הסוכרת. ככל שהסוכר שהה יותר שנים מחוץ לגבולות הנורמה קש/ה יותר להוריד את הצורך בכדורים. לצערי האנשים באים אליי לאחר שנים של סוכר "גבולי", ובמצב הזה לא תמיד אפשר להוריד את מינון הכדורים לגמרי. אבל להפחית את המינון שלהם משמעו בכל מקרה שיפור במצב הבריאותי!
יש לציין שאת התזונה יש להתאים אישית למטופל, ולא ללכת אחרי תפריטים שונים באינטרנט, שחלקם עלולים אף להעלות את רמת הסוכר בדם.
ישנם מספר תוספי תזונה אשר נראה כי הם מועילים, אם כי חלקם כלל לא הוכחו מחקרית. החילבה (גרגרנית יוונית) הוכחה כמפחיתה רמות סוכר במחקרים. שאר התוספים הם קינמון, עלי זית, וכרום. למרות שאלה לא הוכחו מחקרית, ישנם מטופלים שמדווחים על הטבה לאחר השימוש בהם. גם אם מדובר באפקט פלסבו (=כוח האמונה) - הרי אין לזלזל בכך. בכל מקרה תוסף שאני לרוב ממליצה עליו הוא כורכום, כיוון שהוא מפחית את נזקי הסוכר ארוכי הטווח וכן עוזר להדוף מצבים רפואיים נוספים. יש לציין שאת התוספים אין לקחת על דעת עצמך אלא להתייעץ עם איש מקצוע, עקב סיכון לתגובות לוואי בין הכדורים לבין התוספים וכדי להתאים אישית בהתאם למצבי רקע רפואיים נוספים.
אני לא באמת רואה תועלת לגישת השחור או לבן. אנחנו לא מלאכים, ולעולם לא נוכל לשמור על הכל בצורה מושלמת, אלא רק להשתדל. אין משהו שאם נאכל אותו נמות בו במקום עקב סוכרת. אולם יש קווים כלליים שאם נשמור עליהם 95% מהזמן זה יעשה את ההבדל הגדול.
הדברים שמומלץ להמנע מהם בסוכרת הם כל סוגי הסוכרים, כולל דבש, סילאן ממותק, סירופ תירס עשיר פרוקטוז, שתייה מתוקה. עדיף להשקיע בריבוי של ירקות, כמות מסויימת של פירות (יש להגביל את כמותם בהתייעצות עם דיאטנ/ית), דגנים מלאים וקטניות. מומלץ להפחית עד למינימום מוצרי בשר אדום ועוף, ביצים ומוצרי חלב. אולם כל ההנחיות האלה הן כלליות בלבד. קשה להגזים בחשיבות העצומה של התאמת התפריט למטופל - לא רק למצבו הבריאותי אלא גם למצבו הנפשי, להעדופתיו ועוד. ישנם מטופלים אשר בתזונה הנ"ל לא יצליחו להתמיד יותר מחודשיים-שלושה, ולאחר מכן יתחילו "להתפרע" על מתוקים לרוב. אז מה עשינו? רק הרסנו להם יותר את מצב הלבלב. לכן אני תמיד בודקת מי נמצא מולי, מה העדפותיו, עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת ועורכת את ההמלצות בשיתוף פעולה איתו.