דליה רמפל, נטורופטית העוסקת היום בשינוי מודעות

כנטורופטית שעשתה מעבר לכיוון של ריפוי באמצעות שינוי תודעתי, אני יכולה לומר היום כי מחלות מקננות באנשים ש"נאחזים" ומתקשים לשחרר את האטצ'מנט שלהם מדעות מוצקות, דוגמות, אמונות או התניות שהם למדו בילדותם. ככל שאדם יתמסר ויאות להקשיב ולשחרר שליטה כך תגדל גם רמת בריאותו ברובד הרוחני וזה אוטומטית יתבטא גם ברבדים האחרים של בריאותו: הפיזי, הרגשי והמנטלי.

איך מחלה קשורה עם אטצ'מנט ועם קושי להרפות?

קשר הדוק. כאשר אדם נאחז ומתקשה להרפות לצורך העניין מדעה מוצקה כלשהי שהוא מחזיק בה- הוא גם הופך אסיר שלה ומתפתחת אצלו פנימה חוויה של קורבן עם כל הרגשות העוכרים שנלווים לכך כמו כעס, פחד או חרדה גדולה. אצל האחד זה יתבטא בהתמכרות לחומרים (עישון, אוכל, פחמימות, קפאין וכו') ואצל האחר האחיזה הנוקשה תתבטא במחלה. ההתעסקות במחלה ברובד הפיזי מאפשרת לאותו חולה שלא להקשיב בהתמסרות לקולות אחרים באופן פתוח ולברוח מן המקום שהכי מפחיד אותו: הרגשות שעולים בו.

כאשר אתה נאחז האנטנות שלך סגורות

היצמדות נוקשה לדעות אמונות ודוגמות גם מלכלכת או אוטמת את הערוצים הפתוחים לקליטת אותות ומסרים מן היקום. חוסר קשיבות כזה עלול לגרום לא פעם להחמצה של קפיצה קוונטית בתודעה, קפיצה כזו שיכולה לעשות שינוי ברמת הבריאות של אותו אדם. הרבה מטפלים אומרים שסליחה היא המפתח לבריאות טובה, וזה נכון אלא שסליחה (לעצמך ולאחרים) היא מקרה פרטי של "לשחרר". יש עוד הרבה היאחזויות שאדם נאחז בהן ואפילו לא מודע להן.

איך מיישמים את ההתמסרות הזו למען השגת בריאות טובה?

אצל אנשים מבוגרים שכבר "התקשחו" משהו הדרך הטובה ללמוד להתמסר ול"אבד שליטה" – תהיה דרך עוקפת שכל – למשל דרך מגע.למידה של הגוף "להיכנע" ולשחרר תוביל גם את הנפש והתודעה להרפות ולהיפתח.