אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
בהדרגה ומעט בהיחבא, מתחילים החיידקים הפרוביוטיים להפוך למותג מוּכּר, כשהשימוש בהם הולך וגדל בהתמדה, והיתרונות הרפואיים שלהם מתבטאים בגידול מכירות התוספים הללו. אף-על-פי-כן, נראה שבנקודת זמן זו, יותר תזונאים מרופאים מדברים על יתרונותיה של פרוביוטיקה – מה שמקנה לחיידקים פרוביוטיים דימוי של 'תכשירי רפואה אלטרנטיבית'. מהו ההבדל בין פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה? מהי סינביוטיקה ומי זקוק לכל אלו?
המושג "פרוביוטי" (probiotic) כשלעצמו הוא חדש, ופירושו המילולי:"למען החיים". זה כשלעצמו מצביע על תועלתם הרפואית של חיידקים מסוימים שתוארו לראשונה ב-1907 על ידי המיקרוביולוג הרוסי המפורסם וחתן פרס נובל, איליה מצ'ניקוב, שעבד באותה עת במכון פסטר בפאריז. הוא העלה אז את הרעיון שאפשר לשנות את אוכלוסיית החיידקים במעי, על ידי העשרה בחיידקים מועילים על חשבונם של חיידקי מעיים שפעולתם רעה. חיידקים רעים מהווים חלק מהפלורה הטבעית של המעי והם משחררים חומרים טוקסיים כגון פנולים, אינדולים ואמוניה, כחלק מתהליך עיכול חלבונים במעי הגס. בנוסף, החיידקים הידידותיים משתתפים בתהליכי העיכול ובפירוק המזון במעי. חלק נכבד מהאנזימים המפרקים את המזון בגופנו מיוצרים על ידי חיידקים אלה.
מטופלים בתרופות אנטיביוטיות מהוווים קבוצה חשובה ביותר לטיפול פרוביוטי. תפקיד האנטיביוטיקה הוא לקטול זיהום חיידקי, אלא שהיא אינה מבחינה בין חיידק ידידותי לחיידק פתוגני, כך שצמצום אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים בטיפול אנטיביוטי הוא בלתי נמנע.
מצבים רפואיים שונים גורמים אף הם לירידה באוכלוסיית החיידקים הידידותיים: מחלות מעיים כרוניות כגון קוליטיס, תסמונת המעי הרגיש וקרוהן אינן מאפשרות לאוכלוסיית החיידקים לשגשג באופן טבעי. מתן פרוביוטיקה באופן עקבי משפר את נוכחות החיידקים במעי ומפחית משמעותית את ההתלקחויות החריפות של מצבים אלה.
שלשול חריף פוגע מאוד באוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים. במצב זה נושרת שכבה של תאי אפיתל מדופן המעי ומופרשת החוצה עם שכבת החיידקים הצמודים לה. כך נוצר מעגל קסמים מורכב, שכן המחסור בחיידקים גורם לתהליכי עיכול לא יעילים, אשר בתורם גורמים שוב לשלשול וכל תהליך ההחלמה של המעי מעוכב. מתן פרוביוטיקה במהלך שלשול מסייע בשני אופנים: שבירת מעגל הקסמים ושיקום אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים.
לסובלים מגזים בבטן, תחושת נפיחות ועוויתות מהווה הפרוביוטיקה טיפול חשוב מיוחד. חלק גדל מסימפטומים אלה נובע מתהליכי עיכול לא יעילים הגורמים להצטברות גזים במעי. חיידקים פרוביוטיים, הנוטלים כאמור חלק חשוב בפירוק המזון, משפרים את איכות תהליך העיכול ומקלים מאוד תופעות מסוג זה.
עוד נושא מדובר בהקשר הפרוביוטי הוא מחלות עור ותגובות עוריות. במנגנונים שונים, שלא כולם ברורים לחלוטין, מסתבר שלשינויים בפלורה הפנימית של החיידקים במעי יש השלכות על העור. לדוגמה, מספר מחקרים הראו כי טיפול פרוביוטי מקל תסמיניאטופיק דרמטיטיס. כן, נמצאה השפעה מיטיבה של פרוביוטיקה על דלקות מקומיות בעור, ומספר מחקרים גם הראו קשר מעניין בין תגובות אלרגיה בעור לבין חיידקים פרוביוטים מסוימים.
אמנםפרוביוטיקה נקשרת בעיקר לבעיות גסטרולוגיות (קיבה-מעי) אך בשנים האחרונות גילו סגולות נוספות לתוסף זה, שיכולות לעזור לחולי לב וכלי דם ואפילו לחולי סוכרת, בדגש על חולי סוכרת סוג 2 ומצבי פרה סכרתיים.
FOS- חומר פרה- ביוטי: חומר המופק משרש צמח העולש. מרכיב זה אינו מתעכל במעי ומפורק במעי הגס על ידי חיידקים. הוא מעודד באופן סלקטיבי גדילה של חיידקים ידידותיים התורמים לבריאות מערכת העיכול והאדם. רכיב מזון שאינו מתעכל, המשפיע לטובה על הפונדקאי (האדם) על ידי עידוד סלקטיבי של גדילה ו/או פעילות של חיידקים הרצויים במעי ובכך משתפרת בריאותו של הפונדקאי.
הגדלת נפח הצואה, הגברת פריסטלטיקה, הורדת PH של הצואה, שיפור מטבוליזם של השומנים על ידי היווצרות חומצות שומן קצרות וספיחת מלחי מרה, עידוד גדילת חיידקים מיטיבים כמו ביפידו בקטריה במעי הגס והצואה. סינביוטיקה מהי? שילוב של פרה- ביוטיקה עם פרו-ביוטיקה לקבלת אפקט סינרגיסטי לעידוד ויצירה של מושבות חיידקים במעי.
פלורת החיידקים במעי מורכבת מזנים שונים של חיידקים. השוני נובע מטבע החיידק ומיכולת ההיצמדות שלו לאתר מסוים לאורך המעי. לדוגמה, לחיידקים אירוביים יש נטייה לשגשג טוב יותר בתחילת המעי. חיידקים אנאירוביים, לעומת זאת, יעדיפו להתמקם עמוק יותר לאורך המעי. לפיכך, תכשיר פרוביוטי המכיל מגוון רחב של זני חיידקים יהיה יעיל יותר מתכשיר המכיל זן אחד או שניים בלבד. כיום קיימים תכשירים המכילים 9 זנים ויותר של חיידקים פרוביוטיים, המאפשרים פיזור יעיל של הפלורה לאורך המעי.
הקיבה מהווה מחסום רב עוצמה כנגד כניסת חיידקים לגוף. רמת החומציות הגבוהה בקיבה יוצרת סביבה בלתי אפשרית לשרידות החיידקים ורוב תאי החיידק נהרסים במהלך שהייתם בקיבה.כדי להתגבר על בעיה זו, פיתחו בתעשייה הרוקחית ציפויים מיוחדים המגנים על תאי החיידק מפני חומצת הקיבה. ציפויים אלה מתפרקים רק בסביבה הלא-חומצית במעי, וכך הם מאפשרים לכמות יעילה של חיידקים להגיע אל אתרי ההיצמדות.