תרופות סבתא

האם רגשות שליליים מייצרים סרטן?

האם הנפש מייצרת גידולים סרטניים? – אחת ההשערות הרווחות בציבור היא כי מצבים רגשיים שונים כמו אשמה, בושה, היעדר אסרטיביות, אופי תלותי/חסר עמוד שדרה והתנהגות של 'קורבן' עלולים לייצר את מחלת הסרטן. האם סרטן היא אכן מחלה פסיכוסומטית?

אם תציגו את התזה הזו לחולי סרטן: מרביתם יגלגלו אתכם מכל המדרגות. "לא מספיק אנחנו חולים וסובלים מן הצד הפיזי של המחלה? – עכשיו מנסים לטפול עלינו את האשמה כאילו אנחנו במו ידינו הבאנו על עצמו את המחלה?"

איזה מבנה נפשי מגביר את הסיכון לחטוף סרטן?

הטיעון הזה – יש לציין – הגיוני ולפחות מנקודת המבט של הצדק – לא חכם יהיה להאשים אדם שכבר לקה במחלה ולתלות באישיותו את הקולר כשהוא כבר סובל ממילא. יחד עם זאת כיון שמרבית המחלות נובעות מהמקום הרגשי העמוק והפנימי (פרדיגמות ואמונות סמויות שמנהלות אותנו ולרוב אנחנו עיוורים אליהן)- עדיין ראוי לחקור האם ישנם רגשות מסוימים שמגבירים את הסיכון לחלות בסרטן.

החדשות הטובות: אם רגשות מקלקלים, רגשות גם יכולים לתקן

את הבשורה הזו מביאה בין השאר ד"ר קנדיס פרת', חוקרת סרטן ואימונולוגיה שהתמחתה בעיקר בחקר חלבונים (נוירו פפטידים) שאותם היא מכנה "מולקולות של רגשות". אחרי 15 שנות מחקר מצאה קנדיס כי הרגשות מייצרים חומרים ביוכימיים (חלבונים) שביכולתם להשפיע על התנהלות הגוף ועל תהליכים ביוכימיים מטבוליים של הגוף דרך היצמדותם לממברנות התאים, שיבוש פעילות תקינה של קולטנים בממברנה, ושיבוש התקשורת התקינה בין התאים.

הבעיה המרכזית של החלמה מסרטן? אנחנו רואים רק את מה שאנחנו מאמינים בו

לפרת' אין בכלל ספק כי לרגשות יש משקל עצום ביכולתם לייצר מחלות קשות, בריאות או מצבי החלמה נסיים – גם מסרטן ואת האמירה שלה היא מגבה בהסתמך על היכרותה מקרוב עם עשרות חולי סרטן שהחלימו בין לילה או לכל היותר תוך שבועות ספורים באורח פלא גם מגידולים סרטניים מאד גדולים (ראו סיפור בהמשך)- על ידי הסטה של הרגש והטמרתו. "הכל שאלה של עוצמת האמונה"- מסבירה פרת' ולראייה היא מביאה את הסיפור הידוע על האינדיאנים שלא יכלו לראות פיזית את האניה של קולומבוס כשזו התקרבה לחופי אמריקה כי פשוט הם לא ראו מעולם בעיני רוחם "אניה" ולא העלו בדעתם ובדמיונם ישות אפשרית כזו בכלל. מראה של אניה - לא היה מעולם בסקופ שלהם.

כשרופא קונבנציונלי רואה החלמה ניסית מסרטן הוא מסביר לעצמו: "שגיתי באבחון"

על אותו בסיס – כאשר חולה סרטן מחלים ע"י "שיפט קוונטי" ברגשות שלו ובאמצעות הנוירופפטידים מצמק את הגידולים שלו ומחלים באורח "נסי" – הרופא הקונבנציונלי שלו יסביר את התופעה הזו שהוא לא מכיר על פי דפוסי החשיבה המוכרים שלו כ"טעות בדיאגנוזה (כלומר מכתחילה לא היה שם בכלל סרטן)". הוא לא יכול לראות את הקשר בין רגשות ובין החלמה ממש כמו אותם אינדיאנים שלא יכלו לראות את האניה של קולומבוס – כיון שאפשרות כזו לא נמצאת בכלל בארסנל האמונות שלו.

איך חולת סרטן שד ריפאה את עצמה דרך הרגש של "אני שווה ובעלת ערך"?

פרת' מביאה בספרה סיפור אמיתי של חולת סרטן שד שבמשך שנים חיתה לצד אח דומיננטי ומצליחן שגרם לה להרגיש נחותה וחסרת ערך בעולם. החוויה הרגשית שעמדה מאחורי גוש הסרטן השד היתה "אין לי מספיק נראות אני חייבת לגדול ולגדול ולגדול כדי להיות יותר נוכחת"- אלו היו הנוירופפטידים שנוצרו מאותם רגשות קשים והובילו בסופו של יום להיווצרות סרטן בשד שלה. אבל ביום אחד היא עצרה את עצמה, עשתה עבודה פנימית, ראתה את כל השנים שבהן היא חוותה נחותה וחסרת ערך לעומת אחיה, החלה לפקפק בעובדה הזו - ואמרה לעצמה: "מה פתאום אני חסרת-ערך? יש לי ערך משל עצמי- גם אם אחי מנסה לגרום לי להרגיש לא שווה" – מן הרגש הזה חל תהליך ריפוי אדיר ותוך יומיים הגידול הסרטני הצטמק ונעלם באורח ניסי. עבור רופאים קונבנציונליים – הסבר כזה של ריפוי דרך רגשות נשמע הזוי ומופרך – פשוט כי הם לא רואים את הקשר בין רגשות, נוירופפטידים והיכולת של החלבונים לייצר תקשורת מסוימת בין התאים- שתוביל להחלמה אלגנטית חלקה ומהירה. יש לציין כי פרת' היא מדענית. לא מתקשרת, לא מדברת בשפה של "נשמה" וממש לא "רוחניקית" מרחפת. לקחת לי 15 שנות מחקר כדי לגלות את החלבונים המופקים מן הרגשות ואת השפעתם על בריאות הגוף - היא אומרת- כל התזה שלי מושתתת על "חומר": חלבון שנוצר מן הרגש ומשפיע על התנהלות הגוף.

סרטן הוא בעצם תהליך ניקוי של הגוף מרעלים

מלה אחרונה : הרבה מחשבות ודיו נשפכו על השאלה "מה זה בדיוק סרטן" ויש אלף ואחת תיאוריות כיצד הוא נוצר. חוקרים כמו טוליו סימונצ'יני סבורים כי סרטן הוא בעצם פטריה, אחרים סבורים כי סרטן הוא תולדה של דלקת כרונית ואילו קנדיס פרת סבורה כי סרטן הוא נסיון של הגוף להיפטר מרעלים שנכנסו לתאים ושקעו ברקמות. לדבריה תאי הדלקת מתרבים ביתר כדי לגרום להפרשת הרעלנים החוצה אבל משהו בתהליך הזה משתבש ויוצא מכלל שליטה עד שנוצרות מוטציות והתרבות בלתי מבוקרת. איך רגשות נכנסים לתוך הסיפור הזה? דרך יכולתם לייצר מולקולות שאחראיות על התקשורת בין התאים ויכולתם לנווט תאי גזע (שנוצרים כל הזמן בגזע המח) להתמיין באופן נכון ולהיות מובלים לאיברים הנכונים במקום להיתקע ברקמה מסוימת ולחולל שם גידול סרטני לא מבוקר. רגש שלילי שמייצר פפטידים מסוימים עלול לשבש את פעילותם של תאי הגזע ולגרום להם להתקע במקום אחד ולגדול ללא אבחנה.






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם


חומר למחשבה

  • "ששת הרופאים הטובים בעולם הם שמש , מים , אויר, שינה, התעמלות ותזונה. הם גם לא יגבו ממך אף פרוטה."

    ויין פילדס