המימד החבוי של התמכרות: למה אנשים מתמכרים לחומרים ולהרגלים הרסניים?

המשורר המצרי נג'יב מחפוז אמר פעם: " שום דבר לא מתאר בצורה גרפית מדויקת חיים עצובים - כמו גוף האדם" והאמירה הזו מדויקת להפליא במקרה של אנשים שנוטים להתמכרות. לצורל העניין נדבר לרגע על אנשים עם התמכרות לסמים קשים, לאלכוהול, לקודאין לקוקאין, למורפין או להתנהגויות חולניות קשות כמו התמכרות לסקס, התמכרות בלתי נשלטת לעבודה, התמכרות להימורים וכיוצא באלו. אנשים מכורים כאלו שלא מצליחים לשלוט על האובססיה שלהם מאבדים לבסוף את הכל: בריאות, כסף, יופי, קשרים עם אנשים קרובים ולבסוף גם את החיים שלהם. והשאלה שזועקת כאן היא למה הם עושים את זה לעצמם. למה שאדם יחדיר לעצמו חומרים הרסניים שלבסוף ימיתו אותו. והתשובה?

אנשים מכורים לא פוחדים למות. הם פוחדים מהחיים

כדי לפצח את חידת ההתמכרות ואת ההרס העצמי של אנשים מכורים תהיה זו שגיאה להתבונן על השאלה "מה רע בהתמכרות", ויותר נכון יהיה לבחון "מה כן עובד להם בהתמכרות?" וליתר דיוק "מה אדם מכור מרוויח מן ההתנהגות ההרסנית הזו". והתשובה היא שהם קוצרים לפחות בטווח הקצר מן ההתמכרות מספר רווחים נאים:

• הקלה מכאב (פיזי ונפשי)
• תחושת שלווה ושקט זמני
• תחושת שליטה ("אני יכול ויודע לעשות לעצמי טוב")
• תחושת אהבה ומילוי
• שכחה: יכולת לברוח מעצמם, לברוח מעורם ומן המח הקדחני (יותר מדי מחשבות) שלהם

לא בכדי אמר אחד הפסיכיאטרים כי לאדם יש 3 פחדים מרכזיים: פחד ממות, פחד מאנשים אחרים והפחד הכי גדול: מן המח של עצמם- הווה אומר לשבת עם עצמם לבד ולהקשיב לקולות החופרים אצלם במח. ההתמכרות בין אם לחומרים קלים וקשים ובין אם להתנהגויות הרסניות (הימורים/ פייסבוק / ספורט מוגזם וכו) מעניקה לנו את הפריבילגיה לברוח לשעה קלה מעורנו ולהיות לאדם אחר- נינוח יותר. הבעיה המרכזית של התמכרות היא שהקלה זמנית בלבד עם תוצאות הרסניות בטווח הארוך שמעוותות את הביוכימיה של המח ומכניסות אותו למעגל קסמים של התמכרות.

מה מאפיין אנשים עם שריטה עמוקה להתמכרות?

לרוב תחושת ריקנות פנימית, בור עמוק בנשמה שהם מנסים להשכיח ולמלא אותו בחומרים זמינים יותר וזמינים פחות (לצורך העניין גם התמכרות לפחיממות ומתוקים היא התמכרות!). למה אצל אנשים מסוימים השריטה של ההתמכרות עמוקה יותר? על פי מחקרים אמפיריים מדובר באנשים שמגיעים עם כאב נפשי עמוק יותר. רוב המכורים חוו ילדות הרוסה, הזנחה, נטישה, פגיעה רגשית חוזרת ונשנית ובמקרים קיצוניים התעללות והיעדר אהבה. גם סמים וגם התנהגויות מעלות במח את ייצור הדופמין (מוליך עצבי שמייצר שביעות רצון אושר שכאמור חסר לאנשים מסוימים. במילים אחרות הסמים כשלעצמם לא ממכרים. הרבה יותר נכון להתבונן על האדם שצורך אותם ולחזות את סכנת ההתמכרות על פי אישיותו וההסטוריה שלו

גם וורקהוליזם (התמכרות לעבודה) נובע מחוסר אהבה והיעדר תחושת שייכות

שלא יהיה לכם ספק- גם התמכרות לעבודה היא שריטה שמייצרת בסופו של יום תחושה של נינוחות במח ובלעדיה האדם המכור מרגיש ריקנות. כך למשל אדם שלא קיבל מספיק אהבה בילדותו עשוי לומר לעצמו "העולם לא רוצה אותי? לפחות שיזדקק" וכך הוא מוצא את עצמו עובד כל הזמן ללא עבודה. גם אגרנות אובססיבית של חפצים היא בעצם מילוי חיצוני שבא לתת מענה על חסר של מילוי פנימי

התמכרות : איך שוברים את המעגל באופן טבעי?

כפי שניתן לראות התמכרות היא מלה נרדפת לחרדה. לא פשוט לשבור התמכרות פיזית ואולם ההתמכרות הפסיכולוגית קשה שבעתיים. כאשר אדם מצוי בחרדה תמיד קיימת הסכנה שהוא ירוץ בחזרה אל החומר/הרגל הממכר להתנחם בו. ולכן הטיפול העמוק והיסודי יותר להתמכרות חייב להתחיל מן הרובד הנפשי של שיכוך רמות החרדה הגבוהות כדי לטפל בשורש הבעיה. בנוסף לכך הטבע גדוש בתרופות טבעיות שיכולות לתת מענה לאנשים בתהליכי גמילה: צמח הקודזו לאלכוהוליסטים, לובליה למכורים לניקוטין, מוקונה פרורינס מהווה תחליף טבעי לדופמין (אותו מוליך עצבי שהמכורים מנסים להעלות בכח וחסר גם אצל חולי פרקינסון), אן אצטיל ציסטאין ופאבא.

בפרק זה של התמכרויות תמצאו מספר מאמרים על שיטות טיפול טבעיות לשבירת מעגל הקסמים של תהליך ההתמכרות (לחצו כאן: התמכרות) – לחילופין מומלץ ביותר לעיין גם בקטיגורית המאמרים על טיפול טבעי של חרדה (לחצו כאן: חרדה)