ממוגרפיה או תרמוגרפיה

ממוגרפיה (צילום רנטגן לרקמת השד למטרות של אבחון סרטן השד) היא אחת הבדיקות הרפואיות השנויות יותר במחלוקת כאשר הפולמוס המקצועי בין המצדדים בה ובין המתנגדים לה רק מחריף משנה לשנה. האם ממוגרפיה מסוכנת?

גם אצל נשים מעל גיל 40 שלהן ממליצים לעבור את הבדיקה אחת לשנה או אחת לשנתיים -מתעוררת דילמה אם ללכת אחרי המלצת הרופא הקונבנציונלי ולעשות את הבדיקה כמצוות אנשים מלומדה או האם להקשיב לאלו שטוענים כי הבדיקה מסוכנת ואף עלולה לחולל בעצמה את סרטן השד.

ממוגרפיה: האם הבדיקה אפקטיבית באמת לגילוי מוקדם של סרטן השד?

במאמר זה לא נמליץ המלצה גורפת לכאן או לכאן אבל נביא את העובדות לגבי האפקטיביות של הבדיקה וסיכוניה כדי שתוכלו אתן לקבל החלטה יותר מושכלת. להלן 4 עובדות שצריך לדעת על בדיקת ממוגרפיה לאבחון סרטן שד:

ממוגרפיה מסוכנת: מהן רמות קרינת הרנטגן של בדיקת ממוגרפיה

בן ג'ונסון אונקולוג בעל שם מארה"ב קובע כי רמת הקרינה שנשים סופגות במהלך בדיקת ממוגרפיה אחת שקולה ל 1000 (!!!) צילומי חזה (צילומי רנטגן). מדובר כמובן בקרינה מייננת שמצטברת בגוף משנה לשנה כאשר שידוע שקרינת רנטגן מייצרת בעצמה מוטציות בדנ"א ועלולה לגרום לחלוקה לא מבוקרת של תאים ולגידולים סרטניים. למעשה נוצר מצב אבסורדי: אותה בדיקה שנועדה מלכתחילה כדי להגן מפני סרטן שד עלולה לייצר אותו בעצמה. צריך לזכור מכשיר הממוגרפיה ממש 'לא תמים' ויש מי שסבור כי הבדיקה הזו מסוכנת ומסכנת נשים בריאות לחלות בסרטן

האפקטיביות של בדיקת ממוגרפיה

עד כמה בדיקת הממוגרפיה יעילה? אנשי המקצוע שמתנגדים לשימוש הגורף שעושה הרפואה הקונבנציולית בטכנולוגית הממוגרפיה טוענים כי היעילות שלה לא מוכחת ובמקרה הטוב: שנויה במחלוקת. לדבריהם המכשיר מזהה תחילת גידול סרטני ברקמת השד רק כ 8-10 שנים לאחר התפתחותו, כלומר: מאוחר מדי.

האם ממוגרפיה מסוכנת? אבחון שגוי של סרטן שד ע"י ממוגרפיה

יתר על כן רמות מקרי ה false positive (כלומר מקרים שבהם הבדיקה טועה ומאבחנת בטעות סרטן שד ברקמה בריאה לחלוטין) עומד על כ90 !!!!!!!! אחוז. המשמעות? בעקבות אבחונים שגויים כאלו של מכשיר הממוגרפיה, יותר מדי נשים עוברות בטעות טיפולים רפואיים לא נחוצים כמו ביופסיה, הקרנות, טיפולים כימותרפיים או כריתת שד שלא לצורך.

ממוגרפיה מסוכנת: בדיקת ממוגרפיה בנשים צעירות לא נותנת מידע מדויק

הביקורת הנוקבת ביותר על אבחון סרטן השד באמצעות ממוגרפיה נוגעת גם לגיל הבדיקה. מתברר שאצל נשים מתחת לגיל 50 (או אצל נשים מעל גיל 50 שלוקחות טיפול הורמונלי חלופי קרי אסטרוגן) – רקמת השד צפופה ועל כן מכשיר הממוגרפיה לא באמת מסוגל לזהות ביעילות מספקת גידול סרטני. למה בכל זאת הצעירות הללו מקבלות את ההמלצה הגורפת לעבור את הבדיקה אחת לשנה או אחת לשנתיים? כיון שהרופאים שלהן מקובעים ונעולים לעיתים קרובות. לפעמים בעולם הרפואה הקונבנציונלי מתקבעת נורמה או קונבנציה שקשה להסירה. הטכנולוגיה הזו של ממוגרפיה קיימת כבר משנות ה 60. ישנם אנשים בעולם הרפואה שלהם קל יותר לטמון את הראש בחול, להמליץ על המוכר והידוע ולא לתת לעובדות או לממצאים חדשים לבלבל אותם.

ממוגרפיה או תרמוגרפיה?

אז מה עושים? הרי בכל זאת היינו רוצים אבחון מוקדם לסרטן השד. בהקשר זה כדאי להכיר את מכשיר התרמוגרפיה: בדיקה רפואית אחת שאינה מקרינה לגוף יונים מייננים אלא מודדת את רמות החום הנפלט מאיזורים שונים ברקמת השד ומתרגמת את הסיגנלים הללו לתמונה שמעידה על תחילת גידול. למה הכוונה? כדי שתאים סרטניים יתרבו ויגדלו הם זקוקים להזנה של דם ועל כן סביבם נוצרים כלי דם רבים שפולטים רמות חום גבוהות באיזור. זיהוי תהליך כזה באמצעות בדיקת תרמוגרפיה עשוי להוביל לגילוי מקדים של סרטן השד, ויש מי שטוען כי הוא אפקטיבי ומדויק יותר מטכנולוגית הממוגרפיה. בשעה שהממוגרפיה מזהה אנטומיה של גידולים בפועל (תהליך שאורך 8-19 שנים) – מכשיר התרמוגרפיה עובד על זיהוי תהליכים בזמן אמת ועל כן בכוחו לאבחן היווצרות של תאי סרטן השד מוקדם מספיק, כדי לטפל בהם ביעילות.

לסיכום: קחו בחשבון שממוגרפיה היא בדיקה מסוכנת. ממש לא בדיקה תמימה וחפה מתופעת לוואי!