האם אתם חשים חרדה בגלל עודף אפשרויות?

מחקרים מראים שאנשים דתיים מאושרים הרבה יותר מחילוניים כיוון שהבחירות שלהם מצומצמות. לאלוברור לגמרי מהבוקר ועד הערב מה מותר להם ומה אסור לעשות ובאופן פרדוקסלי, האפשרויות המוגבלות שלהםמסכלות אצלם תחושות של חרדה, קדרות וחוסר שביעות רצון ומעלה את שיעור האופטימיות.

על עודף אפשרויות, קבלת החלטות, ופרדוכס הבחירה

לנושא הזה מתייחסת במיוחדפרופ' שיינה איינגר,שחוקרת את הנושא וחיברה את הספר "the art of choosing". איינגר קובעת כי ככל שהדת סמכותית יותר וככל שהיא מצירה יותר את צעדי מאמיניה- כך אלה האחרונים אופטימיים. היא גילתה למשל שיהודים רפורמים ונוצרים לייט נמצאו הרבה יותר קודרים ופסימיים לעומת היהודים האורתודוכסים והנוצרים השמרנים שהיו חייכנים יותר ומלאי תקווה. אלו הקבוצה השניה חשים פחות חרדות יחסית לעמיתיהם בקבוצות שהן דתיות-לייט. גם קבלת ההחלטות בנושאי זיווגים בעולם האורתודוכסי - קלה יותר ועושה אותם יותר מאושרים.יש להם בן זוג אחד,(ואלוהים אחד ) וכך נחסכת מהם כל החרטה בנוסח "למה התחתנתי עם איקס ולא עם Y "

עודף אפשרויות, עודף זמן ועודף כסף מייצרים חרדה

אם פעם נתת לילד קרטיב צהוב, הוא היה שמח עד הגג. היום, הוא מתבכיין על כך שהארטיק לא סגול. כל עודף האפשרויות הזה כרוך עם חרטה, והיום ידוע לנו הקשר ההדוק בין דיכאון וחרטה. דיכאון ופסימיות הולכים גם יד ביד עם פרפקציוניזם ויושבים היטב על אנשים שאובססיביים למצוין, ולא יכולים לאפשר לעצמם ליהנות מן ה"טוב מאוד". מכאן גם מתחילים מוצרי האושר המודרניים כמו קוצינג, סדנאות, סמינרים של הצלחה, ספרים על אושר וכיוצא בהללו

להימנע ממחשבות על החמצות

"המלצה נוספת היא לקבל החלטה וללכת עליה עד הסוף מבלי להסתכל על הuntaken road. בעידן של ריבוי אפשרויות הדרך לסכל חרדה היא לא להתבונן לאחור על כל החלופות שפסלת'. וכמובן ההמלצה הטובה של חז"ל 'איזהו עשיר? השמח בחלקו', מדברת על בריחה מפרפקציוניזם. ובמילים אחרות: ללמוד להסתפק בטוב מאוד ולברוח מן האובססיה אל המצוין ומן המחשבות הכפייתיות על "הכי טוב שיש".