תרופות סבתא

קושי לקבל החלטות הוא בעצם חרדה. איך מתמודדים עם הססנות?

אתם יושבים ומתנדנדים בין שתי אפשרויות וסוחבים את ההחלטה עד למועדים שבהם היא כבר הופכת לא רלוונטית. לאנשים במצב כזה קוראים: דסידופובים: אנשים שפוחדים להכריע ולחתוך. מי מועד ללקות בקושי להכריע ולקבל החלטות ואיך מתמודדים עם החרדה?

קבלת החלטות היא ההבדל בין הצלחה לנפילה

הנה התלבטות מן העולם העסקי: אתם פרילנסרים. קיבלתם הזמנת עבודה חדשה מלקוח חשוב אלא שבכיסכם מצויים משאבים כספיים מוגבלים ואתם מתלבטים בין שתי אפשרות: ללכת על הלקוח החדש או להשקיע בקיימים ולהפוך אותם יותר מרוצים. האם אתם יכולים לדוש בדילמות מן הסוג הזה במשך ימים ארוכים ולא להכריע?

אין שמחה כהתרת הספיקות

איןן עוררין על כך שהחלטות נכונות מהוות את הצמתים הקריטיות של החיים האישיים או העסקיים. יחד עם זאת, תהליך קבלת ההחלטה מתגלה לא פעם כחווייה נפשית מייסרת, במיוחד כאשר החלופות שעומדות בפניכם מייצרות קונפליקט בין ערכים שונים שלהם אתם נאמנים. Doubt is the worst of all miseries – אמר דקארט. דסידופובים היו חותמים על זה.

קבלת החלטות: האם הקושי להכריע קשור עם חרדה?

"אנשים עם קשיי הכרעה חיים בחרדה לעשות צעדים מחייבים. הדסידופוב ישהה את החלטתו, יטחן מים, ילך במעגלים, ישוב וימנה את את כל ה pros ו ה cons , יימנע מתשובות סופיות, יידחה את הקץ וינסה להתחמק משיחות טלפון או מאנשים שמבקשים ממנו "לתת תשובה סופית". למעשה, כל אדם לוקה בקצת מן החרדה הזאת. בכולנו קיים גרעין של הססנות וקושי לחתוך. אז איפה עובר הגבול בין הססנות שמקורה בשיקול דעת ובין חרדה? מתי משיכת ההחלטה לאורך זמן הופכת "פתולוגית"?

קבלת החלטות שנמשכת ומשתרכת לאורך זמן = חרדה

לעיתים קרובות דסידופובים ייטו לקבל את ההכרעה סמוכה מאוד לדדליין. זה כשלעצמו צריך להדליק נורה אדומה. אם למשל עלמה צעירה לא מצליחה להכריע בין שני מחזרים נלהבים והיא סוחבת את ההתלבטות הזאת עד העשור הרביעי או החמישי לחייה הרי שיש בהתלבטות הזאת משהו מן הגרוטסקי.

קושי לקבל החלטות: מאפיינים אישיותיים של הנוטים לדסידופוביה

תופעת הדסידופוביה עולה בקנה אחד עם אנשים שנוטים לעייפות, דיכאון, חרדה, והעדר חיוניות.


דסידופוביה אופיינית לאנשים שחרדים ממצבי אי ודאות וחוששים משינויים. עצם הדחיינות מאפשרת להם לחיות באשליה שהם משמרים את המצב הקיים, את הסטטוס קוו. הקושי להכריע עלול להופיע גם אצל אנשים עם סממנים ילדותיים המתקשים לוותר, לעזוב להרפות שהרי כל החלטה היא בעצם ויתור. קיימים אנשים שרוצים את הכל ומתקשים לשלם את המחיר שמצוי בכל חלופה. כך למעשה הם נותרים תקועים.

האם הססנות כרונית וקושי להכריע הולכים יחד עם חרדת פרפקציוניזם?

זה בהחלט אפשרי. פרפקציוניסט הרי מתקשה לחיות עם התובנה שמותר לטעות. טעות בבחירה נתפס אצלו ככירסום בתחושת הערך העצמי. זכאי מסביר שבמקרה של פרפקציוניסטים קיימת גם תופעה נוספת הקשורה לקבלת החלטות: איסוף אובססיבי של מידע. " התחושה שלהם היא שאף פעם אין בידיהם מספיק אינפורמציה כדי לקבל את ההכרעה"

חרדתי שמתקשה בקבלת החלטות משגע את כל הסביבה

איך מושפעת הסביבה ?דסידופובים משגעים את סביבתם. צריך להבין שהמתלבט הכפייתי נתון תחת עומסים נפשיים כבדים והוא מחפש מישהו חיצוני שיגאל אותו מן הסבך. אדם מבחוץ שיגיע ויעניק לו את העצה האופטימלית, הטובה ביותר. ללא ספק קושי להכריע תובע מחיר נפשי גבוה. במקורותינו רשום ש"אין שמחה כהתרת הספקות" ואכן, מדובר ממש ביסורי נפש, בקונפליקט עז, וכמובן גם בלחץ שמחולל חרדות ועוד יותר מגביר את הקושי להכריע. זהו למעשה מעגל רשע שבמסגרתו מופיעים גם סימפטומים פיזיים שינה טרופה, נדוני שינה, חוסר שקט קשיי הרדמות וכיוב.

מתקשים לקבל החלטות? כך מתייחסת הסביבה אל הססנים

החברה המערבית המודרנית שופטת את ההססנות הזו בחומרה. "בטייס האוטומטי שלה היא רואה באנשים החלטיים- אנשים מוצלחים יותר ופרודוקטיביים – ובהססנים היא רואה – לוזרים"

קבלת החלטות: מה מרוויח הססן כרוני שמתקשה להכריע?

מצבים של קושי להכריע עלולים להתגלות כנוחים מאוד לדסידופוב. הכרתי למשל מקרה של משפחה ישראלית שבתקופת האינתיפאדה התלבטה בחלטה אם לרדת מהארץ ולהגר לקנדה. עם ההחלטה הזו הם התנדנדו כשלוש שנים שלמות. הם אמנם דיווחו לי שהסיטואציה הזו מייסרת אותם אבל מזווית אחרת הם הפיקו הרבה תועלות מחוסר ההכרעה: היה להם שלוש שנים את החופש לפנטז משהו בנוסח "כל האופציות פתוחות"

קושי בקבלת החלטות וחרדה: אטימולוגיה של הפועל decide

אם נחפור עמוק יותר בפועל האנגלי של המושג החלטה( (DECIDE הרי שבאנגלית הקדומה משמעותו היא "ליפול". (אגב המושג עצים נשירים הוא DECIDIOUS TREES)


במילים אחרות המלה החלטה מקפלת בתוכה מבחינה אטימולוגית את הפחד מנפילה, מהפסד.

משקל הכאב שבהפסד עולה על משקל ההנאה של "להרוויח"

"ש חוסר סימטריה מובנה בין מה שאנשים מייחסים לרווח או להפסד. המשקל של כאב ההפסד תמיד יגבר על ההנאה שאנו מפיקים מרווח . הפסדים בבורסה תמיד מייסרים את האדם יותר מעוצמת ההנאה שהוא מפיק מרווח בשיעור זהה. באותה מידה קיצוץ בשכר מסב לאדם יותר צער מן הסיפוק שתחולל העלאת שכר או קידום. יש להבחין בין שני מצבי התלבטות מרכזיים: התלבטות בין טוב לטוב (האם לקנות בית ברח' איקס או ברחוב וואי, האם ללמוד מקצוע X או Y, והאם להתחתן עם בחור X או. (Y.


לעומת זאת ישנן החלטות שבמסגרתן נכפה עלינו קונפליקט של התלבטות בין שני חלופות רעות. הדוגמא הקלאסית היא אדם חולה שמהסס ומתלבט אם לעבור ניתוח. בכל חלופה הוא הרי עלול להפסיד משהו. החלטות מן הסוג הזה של 'רע מול רע' מחוללות את חוויית הייסורים העוצמתית יותר בתהליכי קבלת החלטות.

קשיי קבלת החלטות: התנגשות בין 'שכל' ל'בטן' מייצרת חרדה.

דסידופובים כרוניים מדווחים שהם נקרעים בין שני כוחות שונים: הכוח השכלי רציונלי שמבוסס על עובדות מספרים וטבלאות אקסל, וכוח אחר שנובע מאינטואיציה, רגשות ותחושות בטן. במקרים כאלו כאשר קיימת תחושת בטן חזקה בכיוון אחד והמספרים בשטח אומרים דברים ב180 מעלות הפוך- אנשים יכולים "להשתגע". אלו הן הרי שתי מערכות חשיבה מתחרות שלכל אחת מהן יש ערך ויתרונות. אם לא קיימת שם הסכמה אכן עלולים להיקלע למצב של דסידופוביה.

האם חשיבה שכלתנית קרה חפה מאינטואיציות לא יעילה יותר?

קבלת החלטה שמסתכמת רק על רכיב הגיוני תוך התעלמות והתנכרות לרגשות ואינטואיציה אינה בהכרח טובה. הנויירולוג דאמסיו מחבר הספר הטעות של דאקרט חקר אנשים פגועי היפוקמפוס (האזור במוח שאחראי על אינטואיציה, רגשות ותחושות). היכולת שלהם לשיפוט לוגי נותרה תקינה על כנה והם קיבלו החלטות על פי שיקולי שכל ורציו בלבד. בדיעבד התגלה שההחלטות שהם ערכו היו פגומות והשפיעו לרעה על חייהם בהמשך. מן הצד השני קורה לא מעט שאנשים הולכים בדבקות אחר תחושות הבטן שלהם תוך התעלמות משיקולים קרים המחוברים למציאות. משקיעים בבורסה מכירים אל נכון את ההתלבטות שנוגעת להחזקת נייר ערך צונח. כאשר לרוב הם בוחרים בהחזקת הנייר ומתקשים למכור אותו בהפסד למרות שמבחיענה הגיונית קרה זה המעשה הנכון.

חרדה מקבלת החלטות: נשים מול גברים

ככלל, אנשים נוטים להתמודד עם מצב הלחץ של ההכרעה באחד משלושה סגנונות מרכזיים:

  • הי מנעות ודחיית ההחלטה כאשר תפיסת העולם היא לזרום עם החיים, אמונה ש'הפתרון יגיע מאליו עם הזמן'. כאן מונחת אישיות שמתקשה לקחת אחריות.
  • הגישה האקטיבית. אנשים שנכנסים לעובי הקורה נוברים בתרחישי ההחלטה בצורה אובססיבית, מנתחים לעומק ולרוחב את כל החלופות האפשריות, ואוספים באופן כפייתי אינפורמציה. את החיים האישיים שלהם הם עוזבים בצד לטובת העבודה של קבלת ההחלטה.
  • חפשים תמיכה מבחוץ: אלו פונים לכל מי שהם מכירים, חברים יועצים מכרים ומציגים את השאלה " מה היית עושה במקומי".

המחקרים מראים שנשים נוטות לאמץ את הסגנון השלישי של ההתייעצות כפייתית עם אחרים. מהו הסגנון היעיל ביותר להתמודדות עם קושי ?הסגנון האקטיבי אפקטיבי יותר במיוחד בתקופות של אי וודאות, כיוון שעצם העשייה מעניקה למתלבט תחושה של שליטה (או אשליה של שליטה) ויש בכך כדי לשכך חרדות.

האם יש קשר קשר בין רמות הססנות גבוהות ובין אינטליגנציה?

לא. זה אפילו עשוי לעבוד הפוך. אנשים שמתקשים לקבל החלטות משרטטים לעצמם עצי תרחישים שיש להם סבירות נמוכה במיוחד. אנשים כאלו הרבה פעמים מתקשים להבחין בין מה שאפשרי לבין מה שסביר. קשה להם גם להבחין בין התרחישים שיש עליהם שליטה ובין אלו שמצויים מחוץ לתחומי שליטתם.

אין עוזרים לדסידופובים, לאנשים חרדתיים שמתקשים לקבל החלטה?

אם האדם נמצא בפלונטר של לבטים - מומלץ לו לרדת לרמת הערכים. לנסות לזהות איזה ערך מצוי בבסיס של כל תרחיש שהוא שוקל ולבחון אותו מול הערך של החלופות האחרות. דוגמא: אדם שמתלבט אם להתגרש יכול לסחוב את ההתלבטות הזו לאורך שנים ולהתבחבש איתה בייסורי נפש - אבל אם נבקש ממנו "להתלבט בין ערכים" למשל בין ערך החופש האישי מול ערך האהבה לילדים הרי שלעיתים קרובות הטכניקה הזו עוזרת לפתור דילמות שנסחבות.


שיטה טבעית אחרת היא ללמד את המתלבט לשרבב לשיקולי ההכרעה שלו את ההיבט של האתגר האישי וההתמקדות ברווח. במקרים כאלו מאוד ייתכן שהרכיב של שנאת ההפסד יתעמעם, יחוויר ויאבד מכוחו.

אינטואיציה כמצפן: האם אינטואיציה מקלה על אנשים חרדתיים שמתקשים להחליט?

תחושות בטן ואינטואיציות מתגלות כמצפן לא רע בכלל בתהליכי קבלת החלטה אם כי הקושי מצוי בזיקוק הקול הפנימי הייחודי הזה ובידודו מן הקולות האחרים שהאדם שומע בראש. לא הייתי שוללת את הטכניקה של הטלת מטבע אצל אדם שמצוי עמוק בתוך סבך של דילמה בת שתי אפשרויות. נהוג לומר ששנייה לפי שהמטבע נופלת לארץ, או אז מבשילה אצל המתלבט הכרוני תחושת בטן אמיתית. באותו רגע אתה יודע מה בדיוק ובאמת היא ההחלטה הנכונה עבורך. באותו רגע מתחוורת ההחלטה האופטימלית כך שאתה אפילו לא צריך לטרוח ולהביט על המטבע וכיצד נפלה. ואם זה לא קורה?
סימן ששתי האופציות טובות עבורך באותה מידה. במקרה כזה נגיד לדסידופוב: לך לפי המטבע.






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם