אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
בריאות טובה לאורך שנים היא כידוע שילוב של מספר מרכיבים כמו התעמלות, תזונה, שינה, מחשבה חיובית ועוד. רווחה בריאותית לא נוצרת רק מרכיב אחד בלבד ממש כשם שתינוק לא נוצר רק מגורם אחד, שהרי נדרשים גם זרע, גם ביצית, גם רירית רחם ועוד הרבה מרכיבים אחרים כדי שיווצרו חיים. יחד עם זאת למרות שכולנו יודעים מה נחוץ להשיג בריאות טובה –לא תמיד אנו מיישמים בהכרח את הידע הזה הלכה למעשה. אלו שמשיגים אותה ומגיעים לבריאות טובה וצלילות מנטלית גם בגיל 100 הם אנשים עם משמעת עצמית טובה ויכולת להציב לעצמם גבולות
אם יש מטבע לשון שאני לא אוהבת לשמוע היא "אבל זה פעם ב..." או "אבל זה טעים לי". אדם מפותח ישכלל את הכלי של עצמו, יתאמן וילמד את עצמו להציב גבולות ולא להיכנע לגחמות רגעיות שיכרסמו בבריאותו בעתיד. היכולת להציב גבולות ולאמץ כלים של משמעת עצמית היא גם פונקציה של אימון (לתרגל את המשמעת כל יום) וגם פונקציה של אמונה – אותה אמונה ש"אני יכול ומסוגל להגיע למטרות שאני מציב לעצמי". בתזה שלי גיליתי כי אנשים מצליחים (אנשים שמגשימים מטרה שהם מציבים לעצמם לרבות מטרה של בריאות טובה) הם אנשים שתופסים את עצמם מראש כמצליחנים. החשיבה היא זו שעושה את השינוי.
כאשר אדם לא עומד בגבולות שהוא מציב לעצמו – אני סבורה שהמטרה כנראה לא מספיק משמעותית עבורו ולא מספיק חשובה לו. אני מכירה למשל אשה שסבלה כל חייה מעודף משקל קיצוני. היא ניסתה ספורט סוגי דיאטות שונות לרבות דיאטת אטקינס ושום דבר לא עזר כי בסופו של יום היא אכלה הרבה יותר ממה שהגוף שלה היה זקוק לו. מה הוביל אותה לכיוון של משמעת בסופו של יום? - הדחף הבוער שלה להציל את הבן שלה. זה האחרון טייל בנפל, צרך משהו לא בריא והתחיל להתערער בנפשו שם. בשל התנהגותו החזיקו אותו על מנזר בראש הר והוא לא הסכים לצאת משם אלא אם כן אמו תגיע אליו. הבעיה היא שהמטוס הקל שמגיע אל המנזר ממרגלות ההר- לא יכל לשאת את משקל האשה הזו. כשהיא שמעה על כך – היא הורידה 15 קילו בחודשיים ללא הנד עפעף. בלי סיפורים, בלי תירוצים ובלי "למה זה לא עובד לי". פשוט כי היא מצאה במטרה הזו משמעות (להציל את החיים של הבן שלה) וכך הגיעה למשמעת שהיתה נחוצה לה כל השנים.