אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
אניאגרם היא תורה שמסווגת את מאפייני האישיות ל 9 קטיגוריות או 9 טיפוסים דומיננטיים. בשונה מתורות טיפולוגיה אחרות (כמו למשל אסטרולוגיה, אסטרולוגיה סינית, סוגי דם) – היא לא רק עושה את החלוקה על פי קוי אישיות דומיננטיים אלא גם מציידת את האדם במודעות עצמית ובכלים יישומיים שיסייעו לו "לתפוס את עצמו על חם" כשהוא נופל לתוך האוטומטים הנפשיים שמזיקים לו, וכן ללמוד למנף חוזקות אישיות כדי להשיג הצלחה ואיזון בחיים.
כשאתם שומעים את מטבע הלשון "אדם חרדתי" אוטומטית כמעט עולה קונוטציה שלילית של אדם נוירוטי הסובל מדאגנות כרונית, אדם קטן אמונה ששורף את עצמו על זוטות וחי ב"סרטים". באניאגרם רואים את הדברים מזוית הרבה יותר מאוזנת. טיפוס 6 על פי אניאגרם הוא אכן אדם שרואה את העולם דרך עיניים של חרדה ומה שמניע אותו הוא אכן פחד (המוטיבציה שלו מתחילה ממקום של פחד) – אבל יחד עם זאת יש לו לטיפוס 6 גם תכונות חיוביות לא מבוטלות
הוא חי בעתיד. כל מחשבותיו נמצאות בסרטים על העתיד, על התרחיש הכי גרוע שיכול לקרות והוא פשוט תופה לו ונערך מלכתחילה. הלך רוח כזה מתעצב בילדות מתוך תחושה של "הקרקע נשמטת מתחת רגלי ואין לי במה להיאחז" וזה למשל עשוי להתרחש אצל ילדים שקיבלו יחס לא עקבי מהוריהם, ילדים שהוזנחו או שעברו סוג של השפלה מדמויות סמכות. לטיפוס החרדתי 6 על פי תורת האניאגרמה יש גם בעיה מול אוטוריטה. הוא מכבד דמויות סמכותו ומפחד מהן ויחד עם זאת מתקשה להסתדר איתן לאורך זמן.
התבוננות על בעלי חיים נטרפים בסוואנות של אפריקה מעלה ממצא מעניין לגבי זברות. אלו חוששות מאד מהאריות בסוואנה ואף על פי כן הן מחשפות את קרבת האריות ורוצות לשמור את האריה הטורף בסביבתן כדי לפקוח עין עליו, להכיר את אורחותיו ולא להיות מופתעות. למעשה הזברות לא מתרחקות לאיזורים מרוחקים מלהקת האריות – ממש כדי לא למצוא את עצמן מותקפות בהפתעה. הטקטיקה הזו תואמת אחד לאחד את האדם החרדתי. זה האחרון תמיד יחפש להכיר מקרוב ולהתקרב את כל תרחישי הסיכונים האפשריים – כדי להיות ערוך ומזומן אליהן. בדרך הזו הוא מתיש את עצמו עד לנפילת מתח ולרוב הוא מגלה שהוא חי בסרט- ש99% מן המחשבות המבהילות שלו בכלל לא היו קרובות להתרחשות.
תרגול של קשיבות: מיינדפולנס הוא התרגיל הכי קשה לאדם חרדתי כיון שקשה לו מאד לחזור מן העתיד ומן המחשבות האובססיביות שלו על העתיד - אל ההווה, אל מה שמתרחשכאן ועכשיו. לפיכך מומחים לשיטת האניאגרם שמכירים לפני ולפנים את תסמיני האישות הנוירוטית של אדם חרדתי ממליצים לו להתחבר אל הגוף דרך עבודה פיזית שדורשת מודעות כמו למשל יוגה, התמקדות (פוקוסינג) , פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר או ריקוד – שהרי ריקוד מקצועי תובע מודעות למנחי הגוף המדויקים ולמסלולי התנועה.
לאמץ את הדפוסים של ה"שאפתן"- טיפוס מספר 3 באניאגרם. בשעה שטיפוס 6 החרדתי בורח ונמנע ממשימות שמחייבות אותו לצאת מאיזור הנוחות שלו, הרי שטיפוס 3 נע קדימה באופן אובססיבי אל עבר המטרות שלו – הוא מסתער עליהן ורץ קדימה. טיפוס 3 אינו מושלם וגם הוא שורף את הפתיל קצר – אבל ההתמקדות ב"מה כן אני הולך לעשות ולהשיג" במקום בשאלה "ממה עלי להימנע ולהיזהר" – היא תרופה מחשבתית מעולה לאדם חרדתי. למה? כיון שאי אפשר ללכת למכולת עם רשימה "מה לא לקנות"- הרבה יותר אפקטיבי יהיה ללכת אליה עם רשימת ה"מה כן".
חסידי תורת האניאגרם ימליצו לאדם חרדתי (טיפוס 6) להשתמש באחת החוזקות שלו הומור עצמי כדי להשתחרר מפחדים וחרדות או לפחות למתן את עוצמתם וזה עובד. לטיפוסים מסוג 6 יש חוש הומור גדול (הרבה קומיקאים נמנים על טיפוס 6) בעיקר הומור עצמי ולכן כאשר אלו מתחילים להתבונן על הדפוסים האוטומטיים שלהם, על העצבנות הנוירוטיות ועל טחינת המים שהם משקיעים ב"ביצה שלא נולדה"- הם יכולים ללמוד לצחוק על עצמם ואז מתוך התבוננות הצד הזו מגיעה גם ההקלה הגדולה, השחרור והחופש לבחור להתנהל אחרת. זהו היופי של האניאגרם - הוא מצייד את האדם במודעות עצמית שמרחיבה את מנעד האפשרויות שלו - לבחור אחרת.