דמנציה על רקע של מתח בעבודה

שעות עבודה ארוכות עלולות להעלות את הסיכון לירידה בכישורים המנטליים עד כדי דמנציה. מחקר פיני שנערך על כ 2,200 עובדים בגיל העמידה, מצא שאנשים שעובדים למעלה מ 55 שעות בשבוע, אופיינו במיומנויות מנטאליות נמוכות מאלו שעבדו שבוע עבודה ממוצע. המחקר גם מצא שאותם עובדים שעבדו שעות ארוכות חוו בעיות של זיכרון לטווח הקצר וקושי לשלוף מילים מן הזיכרון.

מדוע עבודה לחוצה עלולה לגרום להפרעות זיכרון עד כדי אובדן זיכרון?

עורכת המחקר, ד"ר מריאנה וירטנן מן המכון הפיני לרפואה תעסוקתית שערכה את המחקר אומרת שהמנגוןהביולוגי עשוי לכלול גם בעיות שינה, דיכאון, וסגנון חיים לא בריא. המשתתפים במחקר ענו על מבדקים הבוחנים כישורי מנטליים פעמיים במהלך שנתיים, בין 1997 עד 1999 ומאוחר יותר בין 2002 עד 2004. אותם עובדים שאולצו לעבוד שעות ארוכות יותר, קיבלו ציונים הרבה יותר נמוכים בשני המבחנים במיוחד בכל הנוגע לאוצר מילים. עובדים עם שעות עבודה ארוכות חוו גם שעות שינה קצרות יותר, והראו סימנים של דיכאון, לעומת עובדים של שבוע עבודה סטנדרטי.

מהם הפקטורים החיצוניים שמעודדים סטרס נפשי בעבודה?

• עומס טכנולוגי: דרך האינפוזיה לאימייל, לפקסים, לביפרים, לטלפונים סלולריים המידע זורם מהר מדי. התחושה שאנו מתקשים להדביק את הקצב- מייצרת מתח נפשי
• עומס עבודה ומחסור בכוח אדם: עקב הצמצומים והפיטורים בתקופות שפל כלכלי הרבה מאוד עובדים עושים הרבה יותר ממה שסוכם איתם בחוזה העבודה המקורי. כך הם מוצאים את עצמם נאלצים להוסיף כמות עצומה של לחץ לחייהם
• קונפליקט עם ממונה בעייתי בעל מבנה אישיות גחמני, שתלטן, ריכוזי או סתם ממונה מתעלל . התממשקות יומיומית עם ממונה כזה מייצרת מתח גדול עקב חווית חירות מוגבלת, דיסוננס בין רצון העובד ותחושת החובה שלו.
• תרבות של עמימות וחוסר ביטחון תעסוקתי, בעיה שהחריפה עם המשבר הכלכלי האחרון הוא אחד ממקורות המתח הגדולים של עובדים. הנהלה שתרבותה מקדמת עמימות ויצירת מסך ערפל - מעצימה את החרדות והמתח הללו לא משנה באיזה שלב בהיררכיה העובד נמצא. עמימות עשויה להתבטא רק בימים כתיקונם כאשר ההנהלה מייצרת נהלים לא ברורים עד הסוף או נהלים לא עקביים
• קידום בעבודה: באופן מפתיע גם חוויות פוזיטיביות בעבודה עלולות ליצור מתח. קידום בעבודה, הרחבת סמכויות והרחבת אחריות - מייצר מתח נפשי ברמה גבוהה.