תרופות סבתא

איך להפוך חרדות משתקות למנוע שגורם לך להסתער על החיים?

חרדות ופחדים גורמים לאנשים מסוימים לשיתוק. הם קופאים על מקומם – עוצרים ולא יכולים לוז קדימה לעבר הגשמת חלומותיהם. באופן פרדוקסלי- המנגנון הזה של דאגה מתמדת – מקורו במשהו חיובי ביותר ששמר על הישרדותנו כאדם קדמון בסוואנות של אפריקה– הבעיה היא שמעולם לא לימדו אותנו בבית הספר להשתמש במנגנון הזה "חשיבה דאגנית" באופן אפקטיבי. לטובתנו. איך ניתן בכלים טבעיים של דמיון להפוך גורם משתק כמו דאגנות כרונית – למנוע של צמיחה רוחנית והגשמה אישית?

ראייה עכורה של המציאות מובילה לסבל נפשי

את ההתעסקות בשאלה הזו גיליתי כמו בהרבה מקרים לכאורה באקראי (אם כי אני מאמין גדול בהשגחה פרטית אישיתJ) – זה קרה אחרי מספר ימים של דאגה אובססיבית מטורפת בענייני פרנסה עד שהגעתי לנפילת מתח. אנשי מקצוע בעולם העסקי ששטחתי בפניהם את המחשבות הדאגניות שלי אמרו לי חצי בצחוק חצי ברצינות שכדאי לי "להחליף את הגלולות" ושאני זקוק לאיש מקצוע מפקולטה אחרת (פסיכולוג). אבל ממש לא נפגעתי מן ההערות הציניות שלהם. להיפך הודיתי להם על ה"ניעור" הטוב הזה, על גילוי הלב שחידד אצלי את התובנה שיש לי בעיה בפריזמה שדרכה אני מתבונן על העולם, שהאנטנות שלי מלוכלכות וכי הראיה הבלתי צלולה הזו היא שנמצאת ביסוד הסבל הנפשי שמסיבה לנו דאגה כרונית (בשפה המקצועית זה נקרא: הפרעת חרדה מוכללת)

דאגנות כרונית ומחשבות אובססיביות מכרסמות בהגשמה העצמית של האדם

הקביעה הזו אינטואיטיבית ומובנת לכל אחד שכן, התעסקות אובססיבית במחשבה / בעיה /מצוקה מסוימת – תוקעת אותנו בהרבה מדי מקרים ולא מאפשרת לנו לנוע קדימה לעבר הגשמת חלומותינו. האנרגיה שלנו בגוף ובנפש סופית. כאשר אנו מרוקנים אותה לשווא במחשבות מעגליות על חרדה מיותרת- לא נותר לנו עוד כח לזוז קדימה ולהסתער על החיים (כמו שאומרת ריטה בשירה "להסתובב זה דבר נורא").אולי גם מסיבה זו אנשים צעירים שיש להם עדיין הרבה אנרגיה ועדיין לא צברו בגופם ובנפשם מאורעות טראומטיים ואכזבות – כן רצים קדימה לעבר הגשמת החלומות הגנוזים של נשמתם. אנשים מבוגרים יותר – כבר בזבזו את האנרגיה שלהם על דאגות וחרדות ולא נורת להם אנרגיה מספקת לעשייה יצירתית.

אפשר לקחת את מנגנון הדאגה ולהפוך אותו לטובתנו

איפה בעצם שוכנות הדאגות? בשני מקומות במחשבות ובדמיון. המחשבות האנאליטיות שייכות לאונה השמאלית של המח, הדמיון שוכן על פי מה שידוע היום באונה הימנית. במקום להסתכל על המנגנון של הדאגה הכרונית כעל משהו שלילי והרסני- בואו נקבל אותו ונבין שאם הטבע צייד את האדם ביכולת לדאוג (משהו שלא קיים אצל בעלי חיים אחרים) סימן שיש למנגנון הביולוגי הזה גם היבט חיובי. כשהיינו עדיין בתוךהסוואנות באפיקה היינו- "בשר קל" עבור הטורפים. לאדם אין טלפיים, שיניים חדות, הוא לא חזק ומהיר מספיק ובקושי יודע לשחות. היתרון היחסי שלו על פני בעלי חיים זה היכולת לחשוב לדאוג ולדמיין. הבעיה מתחילה כאשר היכולת הזו מופעלת כנגד עצמו. כאשר "סיפורי הבדים" שהוא מייצר בדמיונו - רודפים אחריו ומביאים אותו לידי שיתוק.

אם החרדה מתחילה במחשבות – גם התיקון של הבעיה מתחיל במחשבות

חרדה ומתח נפשי מן הסוג של הילחם או ברח מתחילים במחשבות. מרק טווין אמר בצד כי 99.9 אחוז מהתרחישים הכי גרועים שייסרו מאותו מעולם לא התרחשו באמת. משום מה נתקענו עם קפיץ שלא השתחרר כי דאגות פשוטות על ענייני דיומא מן המרוץ של החיים הן עניין של חיים או מוות. מן הפרדיגמה הזו באים עלינו הייסורים של מחשבות אובססיביות תוקעות, חרדה, בלבול ואיבוד כיוון.

תיקון מהמחשבה: שאלו את עצמכם שלוש שאלות

בכל פעם שאתם נכנסים ללופ של החרדות והמחשבות האובססיביות, לאותו מתח נפשי נוראי שגוזל מכם שנות חיים (מתח מנפשי הופך את מערכות הגוף לחומציות ובסביבה כזו מקננות מחלות כמו סרטן, קנדידיה ומרעין בישין אחרים).

שאלה מספר אחת: האם אני בסכנת חיים

שאלה מספר שתיים: האם אני יודע להתמודד עם זה?

שאלה מספר שלוש: האם יש דרך לחשוב על זה אחרת?






















כל המאמרים על:



אולי יעניין אותך גם


חומר למחשבה

  • הפסקתי לרשום תרופות לפציינטים שלי כאשר בחנתי מחדש את התובנה שהטבע הוא המרפא היחידי האמיתי כיון שהוא עושה שימוש במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף. תפקיד הרופא הוא לשתף פעולה עם תהליך הריפוי של הטבע ולא "להחליף" אותו. והטבע?- מרפא לאט לאט ובמתינות (ממש כמו שעצים גדלים לאט ובהדרגה)- ולא ב"מהירות הבזק" מהיום להיום -  כפי שחלק מיצרני התרופות מבטיחים.

    הנרי ביילר, רופא