עדנה רוביס, ייעוץ פילוסופי

היכולת להתבונן על החיים שלך ולהבין את האירועים שמתרחשים בו בהקשרים גבוהים רוחניים יותר- היא מפתח להזדקנות בבריאות טובה. זהו כלי עתיר עוצמה שמשחרר אנשים ממקומות תקועים ותורם גם לבריאותם הנפשית והגופנית כאחד.

לנטרל את הקליפות ולהתבונן פנימה

בייעוץ ביוגרפי האדם לומד להתבונן על אירועי החיים שלו ולהבין מאיפה הם מגיעים אליו ואלו שיעורים פנימיים רוחניים הם באים להנחיל לו תוך שהוא לומד לנטרל את ההתבוננות הצרה שלו על אירועים מלחיצים למשל דרך אמונות ומערכת של דפוסי חשיבה אוטומטיים.

להסתכל בצורה אחרת על אירוע מלחיץ שמביא איתו מתח נפשי

באנתרופוסופיה למשל יש מקום של כבוד לקשת הרגשות, גם לרגשות שליליים לכאורה כמו כעס. כעס הוא רגש חם שמניע את האדם לפעול ולהציב גבולות לעצמו ולסביבה אבל הרבה פעמים אנשים בכלל לא מודעים לקיום של הכעס האצור בתוכם ולא מאפשרים לו לצוף ולעלות – בין השאר בשל דפוסי חינוך נוקשים שלימדו אותו לעצור את הכעס ולא לתת לא ביטוי או לתעל אותו למקום של טרנספורמציה אישית. מהמקום הזה עלולות להיווצר מחלות (פתולוגיות רבות מגיעות מתוך דיכוי) ודבר נוסף כתוצאה מאצירת הכעס הוא שהאדם לא מגיע למהות המזוככת שלו, ללבם של הדברים ולא באמת פוגש את עצמו, את דפוסי התנהגותו האוטומטיים ולא צומח מבחינה רוחנית.

איך אתה מגיב כשמישהו פועל כלפיך בצורה לא הגונה?

החיים מביאים איתם גם מפגשים עם אנשים שמייצרים פוטנציאל לעימותים ולקונפליקטים. הנה דוגמא: משכיר דירה ששוכריו לא משלמים לו את שכר הדירה ומתחמקים מתשלום הארנונה מרגיש מטבע הדברים כעס על חוסר ההגינות שנוהגים בו. זה אירוע מלחיץ שמזמן איתו בין השאר שיחות קשות, קונפליקטים ומצבים חסרי הרמוניה ובעיקר מתח נפשי כבד שמייצר בעקבותיו קשת רחבה של מחלות ומצוקות גופניות. ברגע שמתעורר הכעס הזה והאדם ניחן ביכולת להתבונן עליו הוא כבר פחות משועבד לו. יתר על כן, היכולת לשהות בתוך הרגשות הלא נעימים הללו ולהתבונן על החיים שלך ועל הקשרים דומים מן העבר יכול להעיף את האדם קדימה ולהצמיח אותו.

למה הכוונה?

אם נקח את הדוגמא לעיל, משכיר דרה שהשוכר מתחמק מתשלום יכול לפעול במישור המעשי הקונקרטי: לפנות לעורך דין, לנדנד לשוכרים, לפנות לערבים שלהם, לקלל אותם לקטר – ולעשות שורה ארוכה של פעולות במשור החיצוני. בכל מקרה הוא מרגיש קורבן – אחד ש"עשו" לו מניפולציה, שהפעילו עליו כוחות שליליים. גישה כזו של לזרוק החוצה על מישהו את הדברים השליליים (שבעצם שייכים לנו) לא פותרת בעצם שום דבר! היא תפעל כמו משכך כאבי זמני, תרגיע לזמן מה את הכאב אבל לא תפתור את הקושי הפנימי הכמוס יותר.

איפה המצוקה שזימנת אליך מעצימה אותך כאדם ומחזקת את חוסנך הנפשי הפיזי והרוחני

לעומת זאת במישור הפנימי הרוחני הוא יכול לשהות ולהתבונן " איפה העוול הזה שנעשה כלפי זה פוגש אותי כאדם, מה זה מעורר אצלי מן העבר? אלו מקרים דומים קרו בעברי? מתי עוד שמתי את צרכי הזולת לפני הצרכים שלי, מה זה שירת אצלי ואיך אני יכול לצמוח צמיחה רוחנית מההבנה הזו ולהשתנות. התבוננות כזו כבר מביאה בכנפיה ראייה שדונה לחלוטין: היא מעצימה את האדם, גורמת לו לחוש אקטיבי ולא פסיבי (לא קורבן) ומאפשרת לו לעשות עבודה של צמיחה. במקום של צמיחה יש גם אושר.