אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
בוודאי שמתם לב כי לאחר שתית תה מרווה אתם מתחילים להזיע סוג של "זיעה טובה" אשר מקררת את הגוף ומטהרת רעלים החוצה דרך העור. אם אתן נשים בגיל הבלות שסובלות מתסמיני גיל המעבר ובעיקרא מגלי חום – מרווה היא הצמח בשבילכן. קוהוש שחור הוא צמח יעיל אחר לגלי חום בגיל המעבר אבל הוא לא מתאים לכל אשה כיון שהוא מכיל בתוכו הורמונים ממקור צמחי. מרווה מהבחינה הזו היא צמח מרפא יותר בטוח לךשימוש כאשר המינון הוא 3 כוסות תה מרווה ליום ובהמשך כוס אחת של תה מרווה ליום. יש נשים שמספרות כיח מינונים אלו כאשר התה החלוט מעלי מרווה נלקח ברציפות מקל על גלי החום שלהן. תכשירים טבעיים אחרים לגלי חום הם ויטמין אי, שינה מוקדמת, נשימות עמוקות, יוגה, וזרעי פשתה טחונים (אומגה 3).
בשל תכונותיה המחטאות מרווה מומלצת מאד כתרופה עממית לדלקות בגרון שמופיעות בתחילת ההצטננות. במקום למצוץ לכסניות שמכילות לעיתים צבעי מאכל או חומרים לא טבעיים אחרים מומלץ לשתות תה מרווה ובעיקר לגרגר אותו על האיזור של הלוע הדאוב. מרווה לא רק מחטאת אלא גם מכווצת את הרקמות (מסיבה זו לא מומלץ לנשים מניקות לשתות תה מרווה שידוע כמייבש את תפוקת חלב האם) וכך מקלה על הנפיחות והדלקת בגרון. תכונותיה האנטי וירליות והאנטי חיידקיות של המרווה הופכות אותה אידאלית גם לאנשים שסובלים מאפטות ופצעים בחלל הפה.
הכי טוב לגדל אותה בבית – המרווה גלה גם בעציצים אבל דורשת ניקוז טוב ותנאי יובש שכן מדובר בצמח מדברי. כאשר אתם משקים אותה היזהרו שלא להתיז מים על העלים כיון שהמים הורגים אותם במגע ישיר. יתר על כן ארץ ישראל משופעת במרווה שגדלה טבעי בעיקר בהרי ירושלים שם נפוץ הזן – מרמיה (מרווה משולשת) שערביי ארץ ישראל אוהבים לחלוט אותו כתה. זהו זן אנדמי (אופייני רק לארץ ישראל) וערבי אחד שנוהג לשתות מרווה בקביעות סיפר לי כי בביתו נהגו במיוחד לקטוף את המרווה מן ההרים ולא מן הן. "מרווה שגדלה בר נאלצה לשרוד תנאים אקלימיים קיצוניים – וזה אומר שהיא פיתחה חומרים המגנים עליה (ואכן מרווה מכיל הרבה אנטי אוקסידנטים.
מרווה היא צמח מייבש ולכן אינה מומלצת לנשים מניקות גם אנשים שסובלים מעצירות צריכים להיזהר עם שתיית מרווה. אם כי מדובר בצמח מר שתמיד טוב לעיכול – הרי שתכונתו לייבש עלולה לגרום לצואה קשה או לעצירות. תמיד שתו כוס מים לאחר שתיית תה מרווה. למי שלא אוהב את הטעם המר של המרווה – ועדיין רוצה ליהנות מתכונותיה הרפואיות בהורדת רמות גלוקוז בדם ונגד גלי חום – מומלץ להמתיק את התה במעט דבש, בשורש שוש קרח או במספר עלי סטיביה.
שמן מרווה הוא אחד מהשמנים הארומטרפייים שניתנים לאנשים עם מתח נפשי מתמשך, צער או חרדות. אנשי הארומטרפיה ממליצים לטפטף טיפה או שתיים של מרווה על צמר גפן ולהסניף קלות לאף. יש הטוענים כי פעולה טבעית זו עשויה לשכך חרדות וחוסר מנוחה פנימי