אוסף של סיפורי החלמה מכל העולם של אנשים מעוררי השראה שריפאו את עצמם ממחלות כרוניות הנחשבות בלתי ניתנות לריפוי- תמצאו כאן
לא בכדי השם הסיני של הצמח הינו "להתפכח" בתרגום חופשי לעברית, והכינוי העממי של הקודזו הוא "התה לבוקר שאחרי". מסתבר כי מיצוי משורש הקודזו מחליש באופן משמעותי את התשוקה לאלכוהול בתוך שבוע- וכאשר שותים ממנו במשך כחודש צריכת האלכוהול יורדת בכ80% אצל שתיינים. יתר על כן, גם אם כבר האדם נכנע לתאוותו ושתה אלכוהול בכמויות מופרזות, שתיה של תה קודזו מונעת את הבחילות את כאבי הראש וההאנגאובר ביום שאחרי.
מחקרים חדשים מראים כי בשורש הקודזו יש חומרים דמויי סרוטונין ודופמין, שני מוליכים עצביים שהמוח מייצר ואשר אחראים על מצב רוח טוב, נינוחות ותנועה חלקה. מסיבה זו יש הממליצים לנסות שורש קודזו גם במקרים של חרדות או עבור חולי פרקינסון שאצלם נדפק ייצור הדופמין הטבעי במח. בהנחה הזו שקודזו מכיל את הניורוטרנסמיטור סרוטונין יש גם הגיון, שכן יש קשר הדוק בין מחסור בסרוטונין ונטיה לפתח התמכרויות. (התמכרות לכל חומר שהוא היא אחת מצורות הביטוי של חרדה).
כיון שמדובר בצמח מרפא שעדיין נלמד ונחקר, הרי שאין המלצות גורפות חדות ומובהקות באשר למינונים המומלצים. הסינים נותנים גלולת עם תמצית קודזו בשיעור של 10 מיליגרם- אבל גם נטילה של 10-15 גרם ביום אם בגלולה ואם כחליטת תה נחשבת על פי הידוע לבטוחה לשימוש.
יחד עם זאת אין להגזים במינונים של קודזו בשל האפקטים האסטרוגניים שלו. אזהרה זו חשובה במיוחד עבור נשים עם גנטיקה או הסטוריה של סרטני נשים (סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הרחם) וכן הוא לא מומלץ לנשים הרות או מיניקות. למרות כל זאת כאשר מדובר על התמכרות לאלכוהוליזם או להתמכרויות בכלל - ברור לחלוטין כי קודזו הוא האלטרנטיבה הבריאה יותר שכן התרופות הרגילות כמו נלטרוקסון ודיסולפירם עלולות לגרום לנזקים חמורים לכבד וכן לבחילות והקאות- בהתאמה.